חוסר תפקוד מיני והשלכותיו

חוסר תפקוד מיני והשלכותיו

חווית חווייה של חוסר תפקוד מיני וזה זעזע אותך, איבדת את בטחונך בעצמך בגבריותך ובתפקודך המיני ...

ועתה, בכל פעם שאתה חושב על להכנס למיטה התחושות הללו עולות בראשך וכך במקום ליהנות ממיניות נהדרת, עוצמתית ומלאת תשוקה אתה חי בחששות ובפחדים חוזרים ונשנים, הסקס כבר לא מה שהיה ואתה חושש:

האם אלו חיי המין הצפויים לי מעתה?

האם יש לזה פתרון ?

בדרך כלל, לחוויה הראשונה של חוסר תפקוד מיני יש השפעה מאוד חזקה על הגבר, היא נצרבת בתת המודע ובכל פעם שהוא נמצא בסיטואציה דומה הוא ממחזר את אותה תחושה מתסכלת וכך חוסר התפקוד המיני מתחזק, המחשבות שלו נודדות לתפקוד המיני במקום להנאה ממיניות ולחיבור לבת הזוג.

הקשר לתת מודע

במהלך חיינו או חווים חוויות שליליות וחיוביות, החוויות החיוביות באות להעצים אותנו והחוויות השליליות שלנו באות ללמד אותנו שיעורים ולחזק אותנו. מאחר ולרובנו אין  את הכלים להתמודד איתן התת מודע יוצר בעצמו מגננות שבאות לידי ביטוי בתחומים שונים בחיינו וכך גם בתחום המיני, זאת על מנת שלא ניפגע פעם נוספת.

בלי שנבין זאת, התת מודע הוא שמתפעל אותנו, כך קורה שאחרי חווייה של חוסר תפקוד מיני, שפוגעת בגבר בצורה קשה והוא מרגיש את אובדן גבריותו ומיניותו, בכל פעם שהוא יגיע לסיטואציה מינית חדשה הוא ישחזר את החווייה השלילית הקודמת בראשו, אז יכנס לפעולה מנגנון הפחדים וכמובן יחמיר את תפקודו המיני.

אז מה עושים?

ראשית חשוב מאוד להבין שיש כאן שני דברים, ראשית שחוויית חוסר התפקוד קשורה לחווייה רגשית אחרת שיצרה את המגננה דרך המיניות ולכן חשוב להתמודד עם אותה חוויה מקורית, לשחרר אותה ולהחליפה בחוויה חדשה וחיובית, בדיוק כמו פצע פתוח שצריך להחלים, וכשהוא מחלים המגננה משתחררת.

שנית, קיימת תבנית התנהגותית סביב המיניות, הפחד להכנס למיטה, והמחשבה אם יתפקד מינית או לא יתפקד מינית. אלו הרגלים שכבר הפכו למשהו קבוע, אך גם את ההרגלים האלו אפשר לשנות, לשחרר את הפחד, לקבל אותו כחלק מכם ולתת לו להבין שאנו לא זקוקים להגנה שלו יותר, הוא לא משרת אותנו יותר אלא פוגע בנו. במקביל עלינו לדמיין חוויה חדשה של חוסר התפקוד והפחד מחוסר התפקוד וכל זאת על מנת לצרוב לתת מודע תבנית התנהגותית חדשה ונכונה יותר עבורנו.

כן, בהחלט יש פתרון וגבר שחווה חוסר תפקוד מיני יכול לחזור לתפקוד מיני מלא ואף עוצמתי הרבה יותר.

קנאה, אובססיביות, דחייה ונטישה ומה הקשר ביניהם בכלל?

קנאה, אובססיביות, דחייה ונטישה ומה הקשר ביניהם בכלל?

כמה פעמים בחיינו שמענו על זוגות שהאשה מספרת שבן זוגה קנאי, לא מאפשר לה ללכת לפגוש חברות לשתות קפה איתן, חושש כל פעם שגבר אחר "מתחיל" איתן והקנאה מעבירה אותו על דעתו, ישנם אף שהופכים לאובססיביים ומנסים לנהל את חיי האשה, בקושי נותנים לה לצאת מהבית בלעדיהם, ויש אף שמגיעים עד כדי אלימות.

אז למה בעצם זה קורה ? מהיכן זה מגיע?

מצבים של קנאה ואובססיביות בדרך כלל מגיעים כתוצאה מאיזו שהיא חווייה של נטישה או דחייה שהגבר עבר באיזשהו שלב בחייו זה יכול להיות גם מהילדות ואפילו כתוצאה מגירושין של ההורים, לפעמים גם מבגידה כך קורה שגבר שחווה נטישה או דחייה או שניהם יחד התת מודע שלו יוצר מגננה בתוכו על מנת שלא יפגע פעם נוספת ובכל מקרה שהוא חווה שוב תחושת נטישה או דחייה "נלחץ כפתור" התרעה שמזהיר אותו מפני פגיעה נוספת שמזכיר את חווית המקור (כלומר הדחייה או הנטישה המקורית), דבר המעורר אצלו תגובה של קנאה או אובססיה.

הקשר בין נטישה ודחייה להתפתחות בעיות מיניות

דחייה ונטישה יכולות להוביל לבעייה ב"לסמוך" או לתת אמון. לעיתים חוסר האמון מתבטא נשאר כלפי מושא החווייה המקורית ולעיתים משליכים על כל אדם שבא איתם במגע כולל כלפי בת הזוג, למרות שהיא מבחינתה לא עשתה שום מעשה שראוי לחוסר אמון או שלא יסמכו עליה.

תגובה נוספת של התת מודע במצב שהגבר חווה תחושות חוזרות ונשנות של נטישה ודחייה (שהן לא בהכרח אובייקטיביות בהתאם למציאות אך זו תחושתו) ועל מנת להגן עליו מפגיעה נוספת היא שהתת מודע יוצר בעיות מיניות כמו שפיכה מוקדמת או חוסר בזקפה או זקפה חלקית. כל אלה נוצרים כתוצאה מאותה נטישה ודחייה מקורית.

אז מה עושים ?

זהו השלב שבו צריך להתמודד עם החווייה המקורית להעלותה מהתת מודע, להבין מהי באה ללמד אותו, לשחרר אותה ולהחליף חווייה שלילית בחווייה חיובית. זה בעצם כמו סוג של delet על אותה חוויה מקורית והכנסת "תוכנה" חדשה חיובית לתת מודע.

עם זאת חשוב לציין שלא מחייב שכל גבר שעבר נטישה ודחייה יהיה קנאי ואובססיבי או יחווה בעיות מיניות, קיימים מצבים שבהם גבר שחווה נטישה ודחייה השאיר את החווייה המקורית בצד ולכל אחד בנפרד נתן את ההזדמנות כך שהאמון לא נפגע כולל לא עם בת הזוג וכך נמנע מלהגיע לאיזושהי בעיה מינית.

האם אתם חופרים או מדביקים

האם אתם חופרים או מדביקים?

השבוע הגיעה אלי מטופלת שהתגרשה לא מזמן והגרוש שלה החליט שהוא רוצה לחזור אליה. תוך כדי שיחה היא סיפרה לי שאחת הבעיות הקשות בזוגיות שלהם הייתה היעדר תקשורת, בכל פעם שרצתה לשוחח לאחר שני משפטים הוא היה אומר לה: “את חופרת”

מה החשיבות של תקשורת בחיי הנישואין והמשפחה?

השיגרה

בדרך כלל כשזוג מתחתן הוא מגיע לנישואין מתוך אהבה ורצון להיות ביחד, רצון לנתינה ורצון לעטוף זה את זו ולהיות ביחד. הנישואים מתפתחים , הילדים מגיעים ונוצרת משפחה. שגרת היום יום הולכת ומשתלטת, כל אחד מבני הזוג עסוק בקריירה שלו או בבית ובילדים, הלחץ מתחיל כבר משעות הבוקר עם הכנת הילדים למוסדות החינוך והריצה לעבודה, יום עבודה ארוך ומתיש וממשיך כשחוזרים הביתה למשרה שנייה לטפל בילדים, לארגן את הבית, מקלחות, ארוחת ערב והנה כבר נהיה ערב וכולם סחוטים מעייפות. הזמן הזוגי הולך ומתקצר כי כל אחד שקוע בעולמו שלו, יחסי מין הופכים למעין שגרה, התשוקה הולכת ופוחתת ומרגישים שהמשיכה והזוגיות הולכים ומתפוגגים לאיטם. בגלל שהמיניות איננה קבועה ומצטרפות אליה גם דחייה של אחד הצדדים או “לא בא לי” “אני עייף/ה” ועוד, מה שגורם לצד השני להרגיש דחוי ולא מושך.

הרבה זוגות מרגישים שהם עומדים בפני שוקת שבורה האם להפרד או לנסות ובכל זאת להציל את הזוגיות, את המיניות ובתוך כך את המשפחתיות.

כדי לשמור על חיבור זוגי למרות כל הלחצים היומיומיים חשוב לנהל שיחה שבועית, לפנות זמן עבור הזוג גם במחיר של לקחת ביביסיטר ולצאת לבית קפה ולהיות ביחד, לשתף אחד את השניה בהכל, בתסכולים, בהנאות, בקשיים וגם בבעיות ובד בבד לתת מקום גם לדברים החיוביים. להזכר בדברים הכיפיים שאהבתם לעשות ביחד בתחילת הדרך, לתת להם מקום “להוציא אותם מהקופסא המאובקת” ולתת להם מקום, השיתוף הוא כל כך חשוב כדי לשמור על הגחלת הזוגית.

טיפוח והשקעה

בנוסף, זוגיות היא כמו פרח כשמשקים אותה היא צומחת אבל כשמזניחים אותה היא נובלת. לכן, כדאי מאוד מעבר לשיחות שהן חשובות כל כך, לדאוג לערבים רומנטיים פעם בשבוע שבועיים ולזכור שמיניות היא הדובדבן שבקצפת בין בני זוג, היא אינה מטלה ובוודאי לא משהו שגרתי וכדי להגיע לרצון ולחיבור הזה צריכים לשמור הן על חיבור שכלי אינטלקטואלי והן על חיבור חווייתי הכולל רגש ורומנטיקה.

 כל זוג יכול למצוא את הדרכים שלו ואגב כדי לשמור על רומנטיקה לא צריך להוציא כסף – אפשר ללכת לפיקניק על חוף הים בשעת בין הערביים, לשבת עד השקיעה ליהנות מזמן איכות ביחד ולעורר את שלל הסיבות שמלכתחילה חיברו אתכם זה לזו.

תקשורת

תקשורת היא הדבר החשוב ביותר כדי לשמור על הזוגיות ובאמצעותה לשמור על מיניות אוהבת עוטפת ומכילה. כשיש חיבור בין בני הזוג לא יהיו התחשבנויות על יחסי מין, משפטים כמו “היא כן רצתה או אמרה לי לא”,  ”הוא דחה אותי או לא רצה או לא נמשך אלי” ואחרים יוצרים בסופו של דבר מועקות בין בני הזוג שגורמות לריחוק, לבגידות ולעיתים אף לידי  פרידה וגירושין.

אז תקשורת טובה מפרה, משתפת, אוהבת ומכילה היא המון אבל דבר אחד היא לא, חפירות!

באהבה ♥
לי-אור ♥♥

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ שלי הכנסו ללינק
זוגיות ומיניות תודעתית

החלפת זוגות, האם זה כדאי ?

החלפת זוגות, האם זה כדאי?

החלפת זוגות קוסמת לזוגות רבים ובמיוחד כשהם חווים שגרה מסויימת במיניות שלהם, כאשר התשוקה כבר יורדת, חיי היומיום מציפים ... והאינטימיות שהיתה פעם הפכה למשעממת...

החלפת זוגות מהי?

בהחלפת זוגות שני זוגות נפגשים ומחליפים בני זוג לאקט מיני וכך כל זוג חדש שנוצר נמצא בנפרד כדי לחוות חווייה מינית שונה, הבאה לידי ביטוי אך ורק דרך מיניות פיזית.

לעיתים זהו מפגש חד פעמי ולעיתים זהו מפגש רב פעמי, לעיתים עם פרטנרים קבועים ולעיתים עם פרטנרים מתחלפים.

החלפת זוגות – ההשלכות

·        ההנאה יכולה להיות גדולה ברמה הפיזית ועשויה לגרום לבגידה ברמה הרגשית כלומר בת הזוג יכולה להתאהב בפרטנר החדש או להיפך, דבר שעלול  ליצור ריחוק ואף להביא לפרידה ולגירושין. הגיע אלי מטופל שסיפר לי שרצה להכניס פלפל לחיי המיניות והנישואין שלו ושל אשתו, ולכן שכנע אותה שינסו החלפת זוגות. מאז היא ממעיטה לשכב איתו והוא חושש השהיא בוגדת בו.

·        החשיפה לשותפי מין החדשים עשויה לגרום לחוסר רצון למיניות עם בני הזוג הקבועים. שעלולה להביא לאומללות בתוך חיי הנישואין ובדיוק הדבר ההפוך מהמטרה המקורית.

·        המיניות החדשה עשויה לגרום לתחושת ריקנות בסופה ורצון להסתגר, מה שעלול להביא לחסימה מינית. מטופלת שהגיעה אלי שיתפה שתוך כדי חווייה מינית של החלפת זוגות התפרצה בבכי הסטרי הן כי בעלה באותו רגע עם מישהי אחרת והיא חשה נטושה והן הרגישה כמו זונה מעצם המגע המיני הפיזי עם גבר וזר.

·        המיניות החדשה עשויה לגרום להתחושת זולות אצל האשה ולעיתים אצל הגבר מה שיגרום לחוסר חשק מיני אדישות ממיניות  ויגרום להתרחקות מבן/בתהזוג הקבועים ובכך להדרדרות מערכת היחסים ביניהם ומשם הדרך לפרידה קצרה.

·        העדר הכרות רגשית ומינית מוקדמת עם בני הזוג החדשים לחווייה המינית עלולה עלולה ליצור חשיפה להתנהגויות לא מוכרות להעדר בטחון ותחושת נטישה של בני הזוג הקבועים.

·        בכל חיבור מיני מתקיימת סינרגיה אנרגטית בין שני האנשים, כשהאנרגיה לא שייכת לנו כי אין המשכיות בקשר זו אנרגיה שנשארת בתוכנו, בתוך ליבנו וגורמת תחושת ריקנות וגועל עד כדי דכדוך מה שמביא בסופו של דבר לאומללות.

במקור משתתפים בהחלפת זוגות כדי להעלות את האושר אך בדיעבד האושר לא רק שאינו מתקיים והאומללות תופסת את מקומו.

האמנם הגדול כן קובע ?

האמנם הגודל קובע ?

בשבוע שעבר גבר שסובל מבעיה מינית אמר לי "אני מרגיש אימפוטנט בכל התחומים כולל בעבודה" וזה בגלל שהוא לא שלם עם גודל האיבר שלו.

גודל האיבר הגברי הפך לעניין שמייחסים לו חשיבות רבה. אך האם באמת עניין הגודל הוא כזה משמעותי ?

כדי לנסות  להבין את העניין, אחזור מעט לאחור

הלימוד הראשוני של בנים את מיניותם מושפע מאוד מסרטי פורנו, והגיל שהם נחשפים לכך הולך ויורד. מסרטים אלו מועבר המסר שאיבר מין גדול יותר הוא שווה ערך גבריות חזקה יותר וככל שגבר מצליח לעצור יותר את שפיכתו זמן ממושך יותר הוא נחשב יותר גברי ויכולותיו המיניות טובות יותר.

תחת האוירה הזו אז מה הפלא שעניין הגודל באמת הפך לעניין כל כך מרכזי?

בפועל גברים עם איבר ענק כמו בסרטי הפורנו הם לא רבים, אלה שיש להם איבר גדול וחושבים שהאיבר עושה את כל העבודה לא באמת רואים את האשה שנמצאת איתם אלא עסוקים בהנאה שבחדירה, כאשר האשה משמשת ככלי שרת לטובת הנאת הגבר לחדירתו ותו לא. גברים אלה, המרוכזים בעצמם, ברצונם ובטוחים שרק עצם החדירה תביא לאשה הנאה בלי שהם טורחים להכיר את גוף האשה, את רצונותיה, את צרכיה ואת מה שהיא אוהבת.

גם אם זה מתוך התת מודע מבלי להבין באופן מודע שהאשה מצטיירת בעיניהם ככלי שרת למילוי צורכיהם.

חלק מגברים אלה  מתהלכים כטווסים ונותנים לאיבר המין לנהל אותם כאשר הכל סובב סביב הסקס כמשהו פיזי, כפורקן ולא מעבר לכך.

ישנם גברים שיש להם איבר קטן או איבר בינוני שחוו אי אילו פגיעות בעבר החל בהשוואת גודל האיבר בגיל ההתבגרות וכתוצאה מכך הרגישו נחותים או שבמפגשים מיניים שהיו להם, אם חד פעמי או רב פעמי ואפילו בקשר זוגי חוו הערות פוגעניות מצד האשה שאיתה היו, המתייחסות לגודל האיבר שלהם מה שיצר אצלהם חוסר בטחון באיבר שלהם ובמיניות שלהם ופחד להכנס למיטה (ישנם כאלה המגיעים למצב של ביטול המיניות או שמפתחים בעיות מיניות).

אלו גברים שמרגישים שצריכים להעניק לאשה כמה שרק אפשר כפיצוי על "גודל האיבר".

ישנם גברים המחוברים באמת לעצמם, גברים המבינים שהגודל אינו משמעותי אלא החיבור הרגשי והרוחני שבאים לידי ביטוי דרך האקט המיני, אלו  גברים שרואים את האשה כישות רוחנית בתוך גוף ומעוניינים להתחבר אליה ולנשמתה וכל העיסוק המיני הוא שמביא לאותו החיבור, הם מקשיבים לאשה, מרגישים אותה, מרגישים ויודעים את צרכיה ולכן המפגש המיני איתה הוא בדרך כלל מאוד עוצמתי.

אין ספק שגודל איבר המיני הגברי אינו מדד לגבריות ובודאי לא להצלחת הקשר והחיבור עם בת זוגו. ההבנה שלבד מגודל האיבר על הגבר להתחבר באופן רגשי ורוחני לבת זוגו, להבין אותה וללמוד את צרכיה היא המפתח למערכת יחסים טובה ולשמירת הגבר על גבריותו.