היחסים עם האם וכיצד משפיעים על הזוגיות

 

היחסים עם האם וכיצד משפיעים על הזוגיות

 

האם היא הדמות המרכזית בחיינו היא זו שנושאת אותנו 9 חודשים ברחם וכבר מה שנספג שם משפיע על התהוותנו, על מי שאנו נהפוך להיות כאן על פני הקרקע.

כך שטראומות שנחוות ברחם משפיעות עלינו ועל האמונות שקיימות בתוכנו. למשל אם שהיתה בשמירת הריון יוצרת אמונה אצל העובר שהוא מסכן את אימו ולכן לא מגיע לו לחיות או רצוי שיקטין את עצמו או שהוא לא ראוי לחיות כלומר כבר קיימת תודעת הקטנה. ותודעה זו בשלב מאוחר יותר משפיעה גם על הזוגיות ועל בחירת בן הזוג.

 

יחס האם משפיע עלינו גם בהמשך חיינו אם בתחושה של להרגיש אהובים וללמוד מהי אהבה עצמית בסופו של דבר אם בנושא של שייכות כי ככל שהאם נותנת לנו את התחושה שאנו חשובים ומה שאנו רוצים / אומרים / מביעים חשוב כך נרגיש יותר תחושת שייכות שתלך ותתפתח בהמשך.

 

היתה לי מטופלת שהגיעה אלי כשהיתה בזוגיות וכל הזמן צף אצלה פחד נטישה מול בן זוגה ולמרות שכל הזמן הראה לה את אהבתו עדיין הפחד הזה כינן בה ולכן הגיעה.

בתהליך שעשינו פנימה גיליתי שבגיל צעיר יחסית בערך 8 אחרי שחוותה ילדות בה אימה עטפה אותה באהבה, היתה שם בשבילה, לפתע יום אחד באופן מפתיע אימה עזבה בלי להגיד דבר ומעולם לא חזרה עד היום לא יודעת מה קורה לה.

אותה אשה חוותה שהיציבות והבטחון נשמט מתחת לרגליה, תחושת נטישה חזקה שכן האם נעלמה ולקחה איתה את האהבה שנתנה ואת תחושת השייכות והבטחון ובסוף נטמע באותה ילדה שהפכה לאשה האמונה שכל משהו טוב בסוף נגמר.

וכך אותם פחדים באו לידי ביטוי גם בזוגיות של אותה האשה.

 

לעיתים אנו גדלים עם אמא שהיא שיפוטית וביקורתית ואז הביקורתיות נטמעת בתוכנו והופכת להיות כמו שוטר בתוכנו זה בא לידי ביטוי ראשית מול עצמנו כל דבר שלא נצלח בו נשפוט את עצמנו עד לרמה של הלקאה עצמית מה שמשפיע קשות על האהבה שנחוש ועל יצירת האהבה העצמית בתוכנו מאחר ושיפוטיות והלקאה עצמית מונעות את האהבה העצמית.

וזה ימשיך במערכות יחסים זוגיות בהן אותו שוטר שקיים בתוכנו לשפוט אותנו ישפוט גם אחרים אותם אנשים ירגישו לא אהובים לא מוערכים ולאט לאט האהבה הזוגית תלך ותדעך.

 

ישנם מצבים בילדותנו שהאם היא קשה כוחנית ודורשת, דורשת ציונים טובים דורשת שיעשו דברים בבית ולא מאפשרת לילד/ה להשמיע את קולם מה שגורם להם לאט לאט לא להביע את עצמם להיות קול דומם או לפחד להביע את עצמם יש כאלה שמגיעים לענישה להפחדות ואף למכות. כל זה יושב על לסגור את היכולת להשמיע את קולם כי כשמשמיעים את קולם התוצאות הן הרסניות.

וכשאותם ילדים גדלים ומגיעים לזוגיות זה בדיוק מה שקורה הם לא משמיעים את קולם הם מפחדים להביע את דעתם. במערכות יחסים מקרבנות זה יכול לצלוח אבל יחריף את המצב שלהם מול עצמם בעצם ירחיק אותם מעצמם ואף יקטין אותם.

כמו כן ההקטנות ולעיתים ההשפלות שיבואו מאם כוחנית שתלטנית ישפיעו באותה הצורה על אותו הילד לכשיתבגר בזוגיותו. אנו כבר יודעים שאנו מזמנים לזוגיות את מה שמשתקף מתוך התת מודע שלנו כך שבן/בת הזוג שיגיעו יהיו כאלה כוחניים שידרשו ויקטינו אותנו בדיוק כפי שעשתה האם.

 

היה אצלי מטופל שלא האמין בעצמו, לא בעבודה לא במערכות יחסים זוגיות הוא כל הזמן הקטין את עצמו. כשנכנסתי לברר על מערכת היחסים שלו עם אימו גיליתי אמא מלאה באהבה כל הזמן נתנה עבורו והראתה לו המון אהבה הוא הרגיש אהוב אך היא מעולם לא דירבנה אותו להצלחה להתמודדות עם קשיים להיפך עשתה עבורו גם את הדברים שיכול היה לעשות בעצמו, היא עשתה עבורו דברים וכשהיה לו קשה או שאמרה לו תעזוב אני אעשה את זה או שאמרה תעזוב זה קשה מדי אתה לא צריך ללהתאמץ לעשות את זה.

היא מבחינתה רצתה להקל עליו היה לה קשה לראות את הקושי של בנה אבל אצלו זה יצר אמונה שאימו לא מאמינה בו שהוא לא מספיק מוצלח מה שנטמע בתוכו והלך איתו  גם בהמשך החיים. וכשאנחנו לא מאמינים בעצמנו מי יגיע מולנו ? בדיוק אותם אנשים שלא מאמינים בנו גם בני זוג כאלה כך שעניין ההקטנות רק יילך ויחמיר.

 

כל מה שנאמר כאן על הקשר לאמא שלנו נכון עלינו כאמהות מול הילדים שלנו זו אותה השפעה.

 

אתם זוכרים כל מה שקורה בחיינו הוא שיקופים למה שיושב בתוכנו. ואותה אם היא חתימה נשמתית שחתמנו לפני הגענו לכאן כדי לעבור את אותם השיעורים

 

אז איך באמת מתמודדים עם המצב ? מה אפשר לעשות ?

ראשית, להבין מהם השיעורים שאנו עוברים עם אותה האם

שנית, לעשות עבודה פנימית מול אותם השיעורים

שלישית, לזמן את הנשמה שם האם ולעשות מולה עבודה עד שנגיע לתהליך סליחה ונוכל לשחרר באמת ואז אותה השפעה תסתיים לחלוטין. כל עוד היא קיימת אז משהו בתוכנו לא נרפא עד הסוף

 

לפרוייקט אהבה עצמית הכנסו ללינק

פרוייקט אהבה עצמית

לתהליך שחרור וריפוי מול האם השאירו הודעה בתגובה ואשלח לכם באהבה ♥

באהבה ♥

לי-אור ♥♥

 

 

הקשר עם האב והשכלותיו על זוגיות

במפגש הקודם דיברתי על הקשר אל האמא ועד כמה זה משפיע עלינו ועל הקשר לזוגיות.

היום אני רוצה לדבר על האב על הקשר איתו ועד כמה הוא משפיע על הזוגיות שלנו.

 

זה לא סוד שמערכת היחסים של כל בת עם אביה היא כמו הדגם הראשון של מערכת יחסים זוגית וזה גם לא סוד שאנחנו לרב בלי לדעת ממגנטים לחיינו גבר שהוא כמו האבא שלנו.

 

הקשר עם האבא בעצם מתחיל כבר בהיותנו ברחם.

האם האבא שותף להריון, או מנותק, האם האבא מלטף את הבטן שזה להרעיף עלינו כעובר אהבה או רק ליד אבל לא ממש חלק, כל אלה כבר מהשלב הראשון יוצרים את תחושת האהבה והשייכות של העובר לעולם, למשפחה להורים.

 

אני מכירה אבות שהיו שותפים מלאים להריון בין אם זה לדבר לבטן, אפילו לתת לעובר כבר בשלב הזה שם, לבין ללטף את הבטן, בין אם לשיר לבטן או לשים לה שירים שישפיעו על העובר.

ומכירה גם אבות שלא היו בטוחים ברצון שלהם להפוך לאב, שהאבהות הפחידה אותם ואז הדרך הקלה ביותר שלהם היתה התעלמות מה"בעיה" עד שהיא באמת תהיה כאן ונצטרך להתמודד איתה.

האב לא נושא את העובר בבטנו כך שכל הרגשות האמהיים שיש לאם לא מתפתחים אצלו, אך הוא יכול לבחור האם להיות חלק מההריון או אאוטסיידר להריון.

במקרה הראשון הילד שנולד הרגיש אהוב ושייך עטוף ורצוי

במקרה השני הילד שנולד הרגיש לא אהוב, לא רצוי, לא שייך, אולי אפילו שהוא מהווה סכנה לזוגיות של ההורים שלו, מה שיגרום לו במהלך ילדותו להקטין את עצמו, כמה שפחות שיראו אותו כדי שלא יהווה איזה מעמסה על הוריו.

 

אז כן תודעות של הקטנה, של לא שייך, של לא רצוי, כבר מתחילות להתהוות מהרחם, לעיתים מזמן ההתהוות ברחם, ולעיתים אף מגלגולים קודמים.

 

היתה לי מטופלת שנכנסה להריון לא מתוכנן היא מבחינתה קיבלה את התינוקת באהבה רבה, מבחינתה כל הריון ברוך הבא.

האב פחות רצה ואז התחילו בעיות עם  ההריון אובחנה בעיה בריאותית וכל ההריון האם היתה לחוצה שהתינוקת שתיוולד תהיה בריאה ולא ישר יכניסו אותה לחדר ניתוח.

האבא תמך באמא במצבי הרוח והפחדים שלה אך לא היה ממש שותף בהריון,  לעיתים אפילו האשים את האם על שנכנסה להריון.

כשחזרו הביתה מבית החולים הוא התעלם מהתינוקת שנולדה, במשך 3 חודשים, והאם כל כך נלחצה מכך, כל הזמן פחדה שהתינוקת לא תרגיש דחויה ונטושה, ולא רצויה ולכן העניקה לה כמה שיותר אהבה.

אחרי 3 חודשים האבא התעשת והבין שהתינוקת נמצאת והיא לא הולכת לשום מקום ואז הוא התחיל להתקרב אליה ולבסוף הפכה להיות בבת עיניו, אך אותה תקופת הריון ו3 חודשים ראשונים בהם הוא לא התייחס והתעלם ממנה יצרו אצלה את תחושת הלא שייכת, תחושת הלא רצויה ולא אהובה.

 

כשהורים מתגרשים ולמרות שיש קשר הדוק לעיתים אפילו האב יכול להגיע ולראות את הילדים מתי שנוח, זה אומר גם כמה פעמים בשבוע ולעיתים יש משמורת משותפים שחלק מהזמן הם עם האם חלק מהזמן הם עם האב אך ישנם ילדים שחווים זאת כנטישה ולמה ?

עצם העובדה שבעבר האב היה בבית וזמין להם כל הזמן ועכשיו הוא גר בנפרד הם חווים את הנטישה הזו למרות שבאופן אובייקטיבי אין בכלל נטישה. זה רק מזווית הראיה של הילד.

יש מצבים שלהיפך הילדים מאושרים כי עכשיו יש להם 2 בתים 2 חדרים הם מזמינים חברים לפעמים לבית האם לפעמים לבית האב ומרגישים מאושרים יותר.

לעיתים דווקא אחרי הגרושים לאב יש יותר זמן להיות עם הילדים מה שלא היה לו כשהיו נשואים והיה טרוד בענייני פרנסה.

 

כל מקרה הוא כמובן לגופו וכל סיטואציה בודקים אותה בפני עצמה ומטפלים בה.

 

מעבר לכך יכולים להיות 2 ילדים באותו הבית ואחד יחווה תחושת חוסר שייכות ונטישה ולא רצוי ואילו השני ירגיש אהוב ושייך ורצוי

איך זה קורה ?

אנחנו כבר יודעים שלכל אחד יש את סך החוויות שהוא סוחב בתוכו אם מהגלגול הנוכחי אם מגלגולים קודמים וכן גם מהרחם, מההתהוות ומהלידה.

כל אותן חוויות הן שמשפיעות על אותה תודעה שנוצרת לנו בתוך התת מודע.

 

ואתם בטח שואלים איך זה משפיע על הזוגיות ?

כשילד מרגיש שהוא אהוב ושייך גם בזוגיות אלו תהיינה התחושות ולכן יהיה לו מספיק בטחון בבן/ת הזוג.

 

אך מה קורה כשיש תחושת חוסר שייכות וחוסר אהבה ולא רצוי?  בכל רגע ורגע בזוגיות בכל סיטואציה יחפשו איפה הם לא רצויים איפה הם לא אהובים איפה בן/בת הזוג העניקו יותר אהבה למישהו אחר על פניהם, תחושת חוסר השייכות והלא רצוי ולא אהוב ינהלו אותם במהלך הזוגיות ובעצם יקשו על התנהלות הזוגיות ולעיתים רבות תביא לפרידה. העניין הוא שגם בזוגיות הבאה יחזרו אותם התסמינים מאחר והתודעה הזו נמצאת בתוך אותו אדם עוד משחר ילדותו ולא קשור לבן הזוג שינסה לעשות הכל כדי שירגיש אהוב ורצוי ושייך.

 

אז מה עושים ?

ראשית, מזהים שיש עניין במערכת היחסים עם האב

שנית, עושים עבודה פנימית על אותן תודעות שצפו מול האב

שלישית עושים תהליך מול האב בו מגיעים לסליחה מלאה מולו.

לתהליך סליחה מול האב השאירו הודעה בתגובה

להצטרפות לפרוייקט אהבה עצמית בה נחזק את האהבה העצמית בלי קר לשום קולות חיצוניים וכך גם נוכל למגנט את הזוגיות האופטימלית ביותר עבורנו הכנסו ללינק

פרוייקט אהבה עצמית

באהבה ♥ 

לי-אור ♥♥

חיבור דרך הכלה והקשבה גם בזמנים עצובים כעוסים וקשים

חיבור דרך הכלה והקשבה גם בזמנים עצובים כעוסים וקשים

הבלוג אמנם עוסק במיניות, וכולנו מעוניינים להגיע למיניות עוצמתית. אך, על מנת להגיע לשם אנו אמורים להיות בחיבור עם בן/בת הזוג שלנו והחיבור הוא ברמה רוחנית ורגשית שבאה לידי ביטוי דרך הפיזי.

על מנת לשמור על חיבור, תקשורת היא משמעותית. אך, לא פחות חשובה יכולת ההכלה וההקשבה בין בני הזוג וזאת חשוב שיהיה גם דרך חוויות חיוביות אך במיוחד כשחווים חוויות שליליות.

כשאחד מבני הזוג חווה חוויה קשה או עצובה או מסעירה והוא עצבני או כועס וצריך לפרוק את הכעס חשוב שהצד השני יהיה קשוב, לא תמיד יש צורך למצוא פתרונות (בטח לא בשלב הראשוני) או ניתוחים,  אלא פשוט להיות שם, להכיל אותו, לעטוף אותו, להגיד "אני מבין את הכעס והאכזבה שלך, אני עוטף/ת אותך ומחבק/ת אותך" לפעמים זה מספיק על מנת למוסס את הכעס ובן הזוג הנפגע מרגיש מוכל, מרגיש שבן/ת הזוג שאיתו נוכח עבורו, בשבילו, מעריך אותו, וישי לו מספיק מקום משמעותי בחייו. זו דרך חיבור מדהימה שפותחת את הלב וגורמת להעמקת החיבור שבסופו של דבר מעצימה את האהבה וכתוצאה מכך מעצימה גם את החיבור המיני.

המאמר נכתב עבור שני בני הזוג הגבר או האשה ואין זה משנה מי מהם נפגע חשוב שהשני יכיל ויעטוף אותו בזמן משבר.

לי-אור להב, מטפלת בתת מודע

אשה בונה אשה הורסת

אשה בונה אשה הורסת

לא אחת קרה שהגיע אלי מטופל עם בעיה מינית וכשהגענו אל שורש הבעיה הצפנו את הפחדים ואת המקור לפחדים ושחררנו אותם, מצבו הוטב, אך כשחזר הביתה עקב האינטראקציות עם בת הזוג מצבו הדרדר, הפחדים שבו והתעצמו והישגי הטיפול שעשינו בעצם התאדו.

הגיע אלי מטופל שהיה בזוגיות ארוכת זמן ואף עמד להינשא. מערכת היחסים שלו עם בת זוגו, אשה תובענית,  היתה קשה. היא נהגה לדרוש ממנו דברים וכשלא מילה את רצונה היתה מתעצבנת, צועקת עליו ואף הגיעה למצב שאמרה לו "אל תבוא אלי יותר,לך לאמא שלך".

במהלך החברות שלהם הוא דחה למשך זמן רב את הרגע שיכנסו למיטה מאחר וכבר ידע שיש לו בעיה מינית וחשש מתגובתה. אחרי תקופה ארוכה כשכבר כן הגיעו למיטה הוא חווה חרדות ביצוע מה שהביא למיניות שהלכה ופחתה ביניהם.

כשהגיע אלי היה די מיואש, אמר שהם מאוד אוהבים ורוצים להתחתן אבל אם הבעיה המינית לא תשתחרר הוא יאבד אותה.

במקביל סיפר לה על הבעיה ותגובתה היתה תטפל בעצמך, תעשה מה שאתה צריך אני לא רוצה להיות מעורבת.

וכך קרה שכל פעם אחרי טיפול כשהיה משחרר טראומות עבר והיה חוזר הביתה היא היתה משפילה אותו ובכך כאילו מחקה את ההישג אליו הגיע בטיפול. דיברנו על כך שנשתף אותה ואת הדרך התקשורתית ביניהם אך היא עמדה עיקשת על איתנה שהיא לא מוכנה להיות חלק מהטיפול מה שגרם לטיפול לחוות עליות ומורדות.

המצב הזה מאוד מתסכל ולכן חשוב מאוד כאשר מגיעים לטיפול להיות בסביבה תומכת, חשוב שהאשה, בת הזוג, תהיה שותפה לטיפול, הן בהקשבה לבן זוגה והן  בתגובותיה, לעיתים חשוב שתגיע בעצמה למפגש או שניים על מנת לשחרר חוויות או התנהלויות תקשורתיות בין בני הזוג שיכולות לגרום נזק במקום תועלת.

השילוב בין הטיפול לגבר ובין חלקה של בת הזוג יביא לאופטימיזציה של הטיפול ולשחרור סופי של הבעיה המינית של הגבר מחד ולהעצמת המיניות בין בני הזוג מאידך.

לכן חשוב מאוד עבור טיפול עומק שכזה שתהיה שותפות מלאה הבנה הדדית שבת הזוג תבוא לקראת, תבין את המצב הרגיש שבן זוגה נמצא בו, שתכיל אותו על כל הקשיים וכך תעזור לו לצאת מהמצב.

מקרה נוסף שהגיע אלי היה של בת זוג שפנתה אלי עם הבעיה המינית של בעלה שחווה תקופה קשה כתוצאה מחווייה כואבת בעברו, אותה היה צריך לשחרר. בעייתו המינית הזינה בעיית דימוי עצמי ודימוי מיני של האשה. כשפניתי אל האשה והסברתי לה עד כמה חשובה האווירה התומכת בבית היא החליטה לשתף פעולה ואף הגיעה לטיפול בעצמה מה שגרם להחלמה מהירה ומלאה ולחזרה לחיי מין תקינים נפלאים ועוצמתיים בין בני הזוג.

התקשורת הזוגית, התמיכה ההקשבה ושיתוף הפעולה בין בני הזוג הם חלק משמעותי ביותר בהצלחת הטיפול כשהמטופל נמצא בזוגיות.

בהצלחה

לי-אור להב, מטפלת בבעיות מיניות דרך תת מודע

אובדן והקשר לבעיות מיניות

אובדן והקשר לבעיות מיניות

ישנם פעמים כשגבר חווה אובדן של אדם קרוב מאוד הוא מאבד את האחיזה במציאות, הוא נכנס למעין בועה משלו שהינה מנותקת מהחיים הממשיכים, אט אט הוא נסגר בתוך עצמו, מה שעשוי לגרום בסופו של דבר גם לפגיעה במיניות.

יום אחד הגיע אלי מטופל עם בעיה מינית, ותוך כדי תהליך למדתי שהוא בן למשפחה בת 3 ילדים. משפחה מאוד מלוכדת תומכת ואוהבת שבה ההורים דאגו לילדיהם בצורה האופטימלית ביותר ואף מעבר, דאגו להם, עטפו אותם באהבה ולעיתים גם פתרו את בעיותיהם של הילדים הן כשהיו ילדים וגם בשלב מאוחר יותר בחייהם כבגירים ובעלי משפחה. נוצרה הרבה תלותיות במערכת היחסים בתוך משפחת האם מה שהקרין גם לאחר שהילדים נישאו והקימו משפחות משלהם. החיים התנהלו על מי מנוחות עד שבשלב מסויים קרו כמה אסונות במשפחה, הילד הבכור נפטר באופן פתאומי תוך שנה האם נפטרה מעצב והאב נפטר זמן קצר אחרי מות האם.

שני הילדים האחרונים שנשארו הרגישו אובדן גדול מאוד שאיתו בקושי הצליחו להתמודד, הם הרגישו אבודים. מצד אחד, החיים המשיכו ומצד שני, השניים הרגישו שהם בעצם כמו "חיים מתים" הם רק מתקיימים כמו לצורכי השרדות אך לא באמת חיו וחוו את החיים, כאילו הכניסו את עצמם למעין בועה.

הזוגיות שהיתה קיימת לפחות לאחד מהאחים התחילה להתדרדר, המיניות גם היא אט אט ירדה עד שכמעט ולא התקיימה.

כשהוא רצה לחזור למיניות הוא גילה שפיתח בעיה מינית, כך שגם הבטחון במיניותו תפסה מקום משמעותי ביותר, מה שגרר אחריו אובדן בטחון הן במיניותו והן בעצמו.

ילד שחווה את האהבה דרך גורמים חיצוניים (כמו הורים, אחים, מורים וכד'), ובכל פעם שלא הצליח עשו עבורו בעצם לא מפתח אהבה עצמית או בטחון עצמי וכשהגורם שנותן לו את הבטחון נעלם אותו ילד נשאר בחוסר אהבה עצמית וחוסר בטחון עצמי.

זה סוג של אימפוטנציה רגשית שמשפיעה ברבדים שונים ויכולה אף להשפיע על המיניות.

אז מה עושים ?

ראשית מתחילים מתהליך של אהבה עצמית קבלה עצמית והערכה עצמית. ומחזקים אותם מבפנים.

לומדים לשחרר את האובדן לסלוח לעצמם ולמי שהיה איתם על יצירת האימפוטנציה הרגשית ובמקביל לומדים לוותר על התלותיות ולהפוך לעצמאים.

לומדים לשחרר את התחושות שנוצרו במהלך כל הילדות של כשלון שלא הצליחו בכוחות עצמם ושהיו צריכים עזרה חיצונית שתפתור עבורם בכל נושא שבו לא הצליחו.

ככל שהתהליך מתקדם גם הבעיה המינית הולכת ונפתרת.

ובסופו של דבר דרך תהליך NLP  מחליפים את החוויות המיניות השליליות בחוויות מיניות חדשות שטובות עבורו וכך הבעיה המינית נעלמת לחלוטין...

גם לאובדן של אדם קרוב ואהוב לעיתים יש השלכה על המיניות וגם זה בר פתרון...

יום קסום ומואר

קנאה, אובססיביות, דחייה ונטישה ומה הקשר ביניהם בכלל?

קנאה, אובססיביות, דחייה ונטישה ומה הקשר ביניהם בכלל?

כמה פעמים בחיינו שמענו על זוגות שהאשה מספרת שבן זוגה קנאי, לא מאפשר לה ללכת לפגוש חברות לשתות קפה איתן, חושש כל פעם שגבר אחר "מתחיל" איתן והקנאה מעבירה אותו על דעתו, ישנם אף שהופכים לאובססיביים ומנסים לנהל את חיי האשה, בקושי נותנים לה לצאת מהבית בלעדיהם, ויש אף שמגיעים עד כדי אלימות.

אז למה בעצם זה קורה ? מהיכן זה מגיע?

מצבים של קנאה ואובססיביות בדרך כלל מגיעים כתוצאה מאיזו שהיא חווייה של נטישה או דחייה שהגבר עבר באיזשהו שלב בחייו זה יכול להיות גם מהילדות ואפילו כתוצאה מגירושין של ההורים, לפעמים גם מבגידה כך קורה שגבר שחווה נטישה או דחייה או שניהם יחד התת מודע שלו יוצר מגננה בתוכו על מנת שלא יפגע פעם נוספת ובכל מקרה שהוא חווה שוב תחושת נטישה או דחייה "נלחץ כפתור" התרעה שמזהיר אותו מפני פגיעה נוספת שמזכיר את חווית המקור (כלומר הדחייה או הנטישה המקורית), דבר המעורר אצלו תגובה של קנאה או אובססיה.

הקשר בין נטישה ודחייה להתפתחות בעיות מיניות

דחייה ונטישה יכולות להוביל לבעייה ב"לסמוך" או לתת אמון. לעיתים חוסר האמון מתבטא נשאר כלפי מושא החווייה המקורית ולעיתים משליכים על כל אדם שבא איתם במגע כולל כלפי בת הזוג, למרות שהיא מבחינתה לא עשתה שום מעשה שראוי לחוסר אמון או שלא יסמכו עליה.

תגובה נוספת של התת מודע במצב שהגבר חווה תחושות חוזרות ונשנות של נטישה ודחייה (שהן לא בהכרח אובייקטיביות בהתאם למציאות אך זו תחושתו) ועל מנת להגן עליו מפגיעה נוספת היא שהתת מודע יוצר בעיות מיניות כמו שפיכה מוקדמת או חוסר בזקפה או זקפה חלקית. כל אלה נוצרים כתוצאה מאותה נטישה ודחייה מקורית.

אז מה עושים ?

זהו השלב שבו צריך להתמודד עם החווייה המקורית להעלותה מהתת מודע, להבין מהי באה ללמד אותו, לשחרר אותה ולהחליף חווייה שלילית בחווייה חיובית. זה בעצם כמו סוג של delet על אותה חוויה מקורית והכנסת "תוכנה" חדשה חיובית לתת מודע.

עם זאת חשוב לציין שלא מחייב שכל גבר שעבר נטישה ודחייה יהיה קנאי ואובססיבי או יחווה בעיות מיניות, קיימים מצבים שבהם גבר שחווה נטישה ודחייה השאיר את החווייה המקורית בצד ולכל אחד בנפרד נתן את ההזדמנות כך שהאמון לא נפגע כולל לא עם בת הזוג וכך נמנע מלהגיע לאיזושהי בעיה מינית.