זרועות תמנון

היום נתקלתי בפוסט בפייסבוק, של מישהי שיצאה לדייט ובמקום שהדייט יהיה מבוסס על הכרות, היא הרגישה שכל מה שהוא עושה זה רק שולח ידיים. היא מזיזה יד מכאן, מופיעה יד משם, היא אומרת לא, הוא מתעלם.

זה מיד הקפיץ לי דייט מלפני כמה שנים, שנתקלתי באותה סיטואציה. כל מה שעניין אותו זה לשים את הידיים שלו עלי, כאילו אני איזו ליתרת בשר ותו לא.

לא בכדי אני קוראת לזה זרועות תמנון 🐙

אני בטוחה שנשים רבות תזדהנה עם הסיטואציה.

כבר דיברנו בעבר שאנחנו הרי יוצרים את מציאות חיינו אז מה בעצם השיעור שלנו כאן?

כשאני אומרת לא ולא שומעים אותי או כשאני מגיעה לדייט ולא רואים אותי, רק מה יכולים להפיק ממני, זה אומר שבאיזשהו מקום שאני לא שומעת את עצמי או לא אומרת את מי שאני ומה שאני חושבת כנ"ל לגבי נראות יש פחד מלהראות פחד שבאמת יראו אותי, את מי שאני ממקום נקי נטול מגננות ומסכות ודווקא זרועות התמנון שהוא מקרה קיצוני הוא כמו נבוט בראש כדי להבין זאת כדי להבין שאני לא באמת משמיעה את עצמי ולא באמת רואים מי אני.

הדייט נגמר מצוין, העפתי אותו תוך רגע וחצי בלי להסתכל לאחור.

אך מאז למדתי שיעור חשוב שעד היום אני לומדת אותו כל פעם, נדבך על נדבך, להראות את עצמי ולהשמיע את קולי גם כשמדובר בראיה שונה מהאחרים ובדעות ודרכי הסתכלות שאינן קונבנציונליות ושונות לחלוטין מהאחרים.

אז יקרים ויקרות כשאתן נתקלות בזרועות תמנון או כשמתייחסים אליכן כאובייקט מיני, תשאלו את עצמכן איפה אני לא משמיעה את עצמי או לא שומעת את קולי הפנימי או לא מראה את מי שאני באמת, ושם שם הגיע הזמן לנקות את מה שחוסם ולהוציא אותנו לאור ואז... אז ההפתעה הגדולה תתרחש ראשית, כבר לא תחזור חווייה דומה לזו שנית,  נראה את עצמנו בשיא גדולתנו ובשיא תפארתנו.

באהבה 💗
לי-אור 💜 💛

אהובים ויקרים ❤️
לומדים אתם, מרחיבים תודעתכם, ומתפתחים, מחזקים את הידיעה ליצירת המציאות המיטבית לכם ועם זאת חיים אתם בלחץ ודאגה.

אותה דאגה מונעת מכם ליצור את המציאות, זה משול לאדם שעושה צעד קדימה אך מיד אחר כך הולך 2 אחורה

אותן דאגות שלמדתם לחיות עימן, שמנהלות אתכם, מייצרות את מציאות חייכם כשאתם מאפשרים להם לחלחל לתוככם הן מונעות מכם את יצירת המציאות המיטיבה לכם.

דווקא בעת מצוקה כשהחבלנים בתת מודע עובדים ומנסים לשמור על תבניות מחשבתיות עתיקות שנמצאות לכם בתת מודע דווקא אז זה הזמן לשחררן להודיע להן שהן סיימו את תפקידן וברגע זה משתחררות, ממש דמיינו אותן נכנסות לבועות סבון (אפשר לבלון פורח) ומתעופפות מהתת מודע החוצה.

וצרו, צרו לכם תבניות חדשות שתומכות ברצונות הגבוהים שלכם, שתומכים ביצירת המציאות שלכם.

היקום איתכם, תומך בכם, תומך בהגשמת רצונותיכם, רק זכרו לשחרר לחץ ודאגה שכן אינם תומכים בכם אלא מקבעים את התבניות הקיימות ויוצרים אכזבה, יאוש, ועוד תחלואות נוספות המפריעות בדרך להגשמה.

היו ברוכים וזכרו שאתם אהבה ❤️

אז לחץ ודאגה או שחרור במה תבחרו?

זוגיות ונפרדות או זוגיות ואחדות במה תבחרו ?

זוגיות ונפרדות או זוגיות ואחדות במה תבחרו?

מסר נוסף מהבריאה / ההדרכות / האני העליון

אתם אהובים מחפשים אשמים, היא עשתה לי כך הוא עשה לי אחרת כל הנשים♂️ כך וכך כל הגברים♀️ כך וכך.

מחלקים לשני המינים, יוצרים נפרדות וכל מריבה הנפרדות הזו רק הולכת וגדלה וכל מריבה כל מין מחפש את תמיכת חבריו לאותו המין והנה עוד נפרדות נוצרת ומתבססת ומתעצמת.

רגע יקרים עיצרו 🖐️

האם זוכרים אתם שהגענו לכאן בשביל ללמוד מתוך נפרדות את האחדות? האם זוכרים אתם שכל ויכוח מריבה או אי הסכמה כל מה שמכווץ אתכם מטלטל אתכם הינו שיעור שחתמתם עליו עם אותה נשמה עוד בטרם רדתכם הנה לפלנטה ללמוד?

הזכרו במקורכם, הגעתם ללמוד שיעורים וכשמישהו מטלטל אתכם, מכווץ אתכם, זה אומר שזה משהו בתוככם. אתם זימנתם אותו לחייכם כדי ללמוד זה השיעור ולכן אין כאן אשמה כי אתם יצרתם זאת.

אז במקום לרוץ לאשמה שהנה חוסר לקיחת אחריות בואו נלמד לקחת אחריות ולהבין שאנו יצרנו, כי זה משקף את הצורך בריפוי עמוק לחוויות עבר שזועקות שהן רוצות להרפא ופשוט להתמסר לריפוי.

וכשהן תרפאנה לא יהיה צורך לא באשמה, לא בכיווץ, ולא בטלטלה, יווצר שקט תהיה שלווה ומתוכם גם תהיה אחדות זוגית כי כולנו אחד, כולנו נמצאים על אותה רשת קריסטלית גדולה ובאנו לכאן ללמוד את שיעור הנפרדות וממנה להתחבר לאחדות ולהבין שאנחנו אחד.

וגם כשאנו ממש כועסים על בן או בת הזוג תבינו שהם כלי במשחק הנפרדות ובאו להעניק לכם מתנה לראות מה דורש ריפוי ולשחררו ולרפאו.

ובמקום להכנס לכעסים, תסכולים, צעקות, עצבים, דרמות ואז הטלטלות רק גדלות עיצרו רגע ושאלו את עצמכם מה הוא או היא גרמו לכם להרגיש? מהיכן זה בא? ותנו לאני העליון שלכם להעניק לכם תשובות כי כל הידע הזה נמצא כבר בתוככם ורוצה לצאת ולהשתחרר.

אהובים תם עידן הנפרדות הגיע זמן האחדות, תעניקו לכם את מתנת האחדות הזו מגיע לכם!

אז במקום להתפלג לקבוצות שחררו את הנפרדות לקבוצות והתחברו יחד, אל תכלילו כך וכך לגברים כך וכך לנשים, גשרו על הפערים, כל סוגיה בפני עצמה וככל שתגשרו על הפערים ותרפאו את חוויות העבר, האמונות בתת מודע ישתנו ותיצרו אחדות ראשית בתוך זוגיות ואותה אהבה זוגית תהדהד לכל הפלנטה כולה ותיצרו אחדות ☯️♾️

באהבה ❤
ההדרכות

ולכם חברים יקרים כל מי שחווה כעסים מלחמות מריבות או לחילופין שתיקות רועמות ממש כמו לחיות עם שותף לדירה ולא בן זוג
מתנה
שיחת יעוץ מתנה בשווי 250 ש"ח
רק השאירו בתגובה שיחה או הודעה בפרטי ואחזור אליכם לפרטים

באהבה ❤
לי-אור 💜 💛

חגים נפרדות ואחדות והקשר ביניהם

שבת מהממת חברים יקרים ואהובים ♥
ביקשתי מההדרכות/ האני העליון  מסר לכבוד החגים שנבין באמת מה עומד מאחורי החגים ולמה להרבה אנשים זוהי תקופה כה קשה

הנה המסר שהתקבל לעיונכם

יקירה ואהובה ❤
יודעת את כי כל המהות כאן על הפלנטה היא ללמוד מתוך הנפרדות את החיבור, את האחדות שכן כולנו אחד, כולכם מאוחדים, שייכים לרשת קריסטלית גדולה ונרחבת שמחוברת לכל הפלנטות כולן.

החגים במהותם ואין זה משנה לאיזו דת הם שייכים, בבסיסם עוסקים באחדות, בחיבור המשפחתי שאמור ליצור את האחדות והאיחוד הזה בכל הפלנטה והפלנטות כולן. 

אך מאחר ובמהלך החיים כאן על פני הפלנטה חוויתם שיעורים לא פשוטים של נפרדות, בהם קיימים חוסר שייכות, בדידות, חוסר ערך שאת כל אלה חיפשתם בחוץ כלומר מחוץ לכם, ולכן תמיד רציתם חיזוקים חיצוניים אך הם בוששו לבוא וככל שחוסר השייכות והבדידות וחוסר הערך וחוסר האהבה גדלו, כך הצורך בחיזוקים חיצוניים גדל, אך דווקא את הצורך הזה לא הצלחתם למלא. 

ויודעת את למה?

כי הלימוד בשיעור האמיתי הוא ללמוד את כל אלה ביניכם לבין עצמכם, ללמוד להעריך את עצמכם ומתוך הערך העצמי להקרין החוצה ולא ההפך. 

ללמוד להרגיש שייכים לפני הכל לעצמכם וכשאתם שייכים אינכם מרצים אלא אתם המאסטר היודע מה ערככם, מה נכון עבורכם, וכשאתם בנתינה היא נתינה מהלב ללא צורך שיעריכו או יחזירו לכם שכן כשאתם מצפים לתמורה אין זאת נתינה כי אם ריצוי. 

גם הבדידות, למדתם אותה כמגננה בפני כל הפעמים בהן נפגעתם ולמדתם שכשאתם בבדידות, בלבדות, אתם מוגנים, אף אחד לא יכול לפגוע בכם והבדידות הפכה להיות מנגנון הגנה, גם כשאתם בזוגיות וגם כשאתם נמצאים בקבוצה בה אתם נמצאים אך לא מתערבבים, מרגישים שמצד אחד רוצים להיות חלק אף מצד שני חייבים להגן על עצמכם מפני פגיעה וכך יוצרים ומעמיקים אתם את הבדידות ואת חוסר השייכות. 

ודווקא בחגים שזו תקופת אחדות, תקופה שכולנו הופכים לאחד ומתעצמים דווקא אז כל אותם נפגעים, מתחזקת בהם תחושת חוסר השייכות והבדידות וההשוואתיות בניגוד לאלה המוערכים במשפחה וחוסר הערך העצמי וחוסר האהבה העצמית רק מתגברת. 

ויודעת את כי את כל אלה אפשר לרפא בקלילות, לרפא את החוויות המקוריות שהעמיקו את השיעור והחוויות רק חזרו על עצמן והיגיע הזמן ללמוד אהבה עצמית וערך עצמי ושייכות וביחד עד שנגיע לאיחוד עם נשמתנו ומתוכה לאיחוד  משפחתי וכך לאיחוד עם נשמות רבות  עד לאחדות המתבקשת לה אנו כה כמהים בכל הפלנטה כולה. 

אהבה ❤ 💜 💛

אז מי שמתחבר ומרגיש מטולטל בתקופת החגים, מרגיש קשיים חוסר אהבה חוסר שייכות בדידות או כל רגש אחר מוזמן לשלוח לי הודעה ונתאם שיחת יעוץ מתנה

באהבה ❤
לי-אור 💜 💛

הסליחה ומהותה

הסליחה ומהותה – מאמר לקראת יום כיפור

אנחנו מתקרבים בצעדי ענק ליום כיפור. יום כיפור על פי ההלכה הוא יום של צום עינוי ותהליכי סליחה. בכל מקום אנו רואים בקשות של אנשים שיסלחו להם אם פגענו בהם אך המהות האמיתית היא סליחה לעצמנו.

 

בואו נבין את העניין קצת לעומק.

אנו הגענו לכאן כדי ללמוד שיעורי חיים עד כה חווינו את השיעורים בדרכים כואבות ומטלטלות בהן לעיתים נפגענו ולעיתים פגענו, בדרך כלל האשמנו כי החברה לימדה אותנו שכשמשהו קורה אנחנו מחפשים אשמים (הראיה הטובה ביותר לכך, שכל פעם שיש פשלה באחת המערכות הממסדיות מקימים ועדת חקירה, לא שהיא באמת עושה משהו כי תוצאותיה נקברים באיזו מגירה חשוכה, אך עם הכל תמיד יחפשו אשמים). גדלנו על תבנית מחשבתית של אשמה, פגעו בנו אנו מחפשים אשמים. אך, בואו רגע ננסה לשנות את התפיסה הזו, אין אשמים כל סיטואציה שהגיעה לחיינו אנו יצרנו ולכן כל מי שפגע בנו הוא שליח כדי לרפא משהו בתוכנו.

 

כפי שכבר הסברתי הגענו לכאן כדי ללמוד שיעורי חיים והדרך בה למדו את השיעורים עד כה היתה בדרך כואבת וכדי להבין מה אנו צריכים לרפא בתוכנו, מגיעים שליחים שהם אותם אנשים שמגיעים למרחב שלנו ומשקפים לנו משהו שדורש ריפוי אבל לעיתים קשה לנו להבין זאת ואנו מאשימים את השליח על פגיעתו.

 

צריך לזכור משהו חשוב, בכל אחד מאיתנו יש את החלק האנוש, ויש גם את החלק האלוהי. בעבר קראו לזה ניצוץ אלוהי, היום יש חלקי אלוהות גדולים יותר בתוכנו ואותם חלקי אלוהות יוצרים את מציאות חיינו בסינכרון עם רצונותינו הנשמתיים להתפתח, לצמוח, ולגדול וכדי לצמוח אנו צריכים לפני הכל לרפא את אותן חוויות עבר שמשפיעות עלינו. וחלק מאותו ריפוי הפלא ופלא עובר דרך הסליחה.

 

לסלוח לאחר, זה לסלוח לעצמנו, על כי יצרנו את אותה סיטואציה, ממקום של חמלה ואהבה לא ממקום של ביקורתיות ושיפוטיות.

 

במהלך היומיום שלנו, במהלך השגרה לרב אין אנו עוצרים ואומרים אוקיי בואו נבין מה קרה מה אני צריך לרפא איפה אני צריך לסלוח לעצמי, אנו אפילו לא תמיד מבינים את הסימנים שבאים מתוכנו ומבקשים ריפוי ולכן בא יום כיפור, יממה שלמה בה אנו צריכים לעשות פאוז מהחיים, מהשגרה, להתכנס בתוכנו ולעשות בדיוק את אותו הסתכלות של הסליחה, של סליחה לעצמנו ובדרך הזו סליחה לכל מי שעבר בדרכנו ופגע בנו או פגענו בו.

 

היום אנו בעידן שאת תהליכי הסליחה אפשר לעשות כל השנה גם על בסיס יומי, לשחרר את מה שהפריע לנו, מה שנפגענו ממנו ולצמוח משם, לסלוח למי שפגע בנו ולסלוח לעצמנו על שיצרנו את אותה סיטואציה ומשם לצמוח ולהתפתח.

 

את תהליכי הסליחה ניתן לעשות במהלך כל השנה וכשלומדים כיצד לעשת זאת, זה פשוט.

כל סיטואציה שמזיזה אותנו מהסנטר, מאזור הנוחות שלנו היא מכוון שמשהו קרה ויושב על משהו עמוק יותר בתת מודע, שרוצה להרפא, ובו אנו צריכים לטפל ולהבין את מקורו שממש עכשיו דורש מאיתנו ריפוי.

 

אז אנחנו קצת לפני יום כיפור

מזמינה אתכם לעשות תהליך סליחה מיוחד מול עצמכם, מול הילד הפנימי שהוא אתם בכל שלב בחייכם שבו נפגע ועדיין לא רופא ואותם פצעים יצרו אמונות בתת מודע שלנו, שמשפיעות עלינו עד כה. נעשה ריפוי לכל אחד מהילדים הפנימיים שנפגעו, נבין מה היה השיעור  ומשם נצמח ונצא לדרך חדשה ממש עם בואה של השנה החדשה.

 

מחכה לכם

באהבה ♥

לי-אור ♥♥

זוגיות במשבר - הקטנה בהומור

אתמול פנתה אלי אשה וסיפרה לי שכבר שנים כשהיא ובעלה נמצאים עם חברים הוא תמיד יורד עליה מתבדח על חשבונה וממש מעליב אותה ליד אנשים. וכשהיא מעירה לו על כך הוא עונה לה "מה אין לך חוש הומור? אי אפשר לצחוק איתך?" בדרך כלל היא שתקה וזה רק החמיר עם השנים.

אתן מכירות את הסיטואציה הזו שמקטינים אתכן אבל באמתלה של זה בצחוק? (סוג של מניפולציה)

יש אנשים שכדי להרגיש שהם חזקים וגדולים מקטינים את האחר, זוהי פעולה של האגו, בפועל לא רק שהם לא נהיים גדולים אלא להיפך, כשגבר מקטין את בת זוגו הוא מקטין את עצמו, מסתכלים על שניהם ברחמים ואז הוא ממש לא הרוויח את מה שרצה.

ולגבי אשה שעוברת הקטנה. יש כאן שיעור חשוב בערך עצמי. כשאת מעריכה את עצמך לא תאפשרי לאף אחד להקטין אותך לא בהומור ולא ברצינות ובטח שלא בפומבי.

גבר שלא מבין שאת מיוחדת ולא מבין שהוא אמור וצריך להתנהג איתך ואלייך בכבוד ובהערכה ולהסתובב בגאווה על שאת נמצאת לידו, הוא פשוט לא ראוי לך.

ודבר נוסף גבולות! זה סוג התנהגות שלא עובר בכלל וצריך לעצור אותו מהרגע הראשון לא באמתלה של הומור ולא בשום אמתלה אחרת!!!

בדרך כלל חוות את זה נשים קורבניות וזנ כמו WAKE UP CALL  לצאת מהקורבנות.

כשאינך מעמידה גבולות את מרצה (ריצוי), כדי שיהיה שקט, כדי שיאהבו אותך, אך"

א. את מקבלת זלזול והשפלה מבן זוגך.

ב. אנשים מסביב מסתכלים עלייך מתוך רחמים של למה את מסכימה? ואיזו מסכנה שאת חיה עם גבר שמזלזל בך,

 ובינתיים את מאבדת את עצמך, לא נאמנה לעצמך, ולא שומרת על עצמך.

האם היית מוכנה שמישהו ישפיל את ילדייך? אני בטוחה שתגידי לא! אז למה את מאפשרת לפגוע פעם אחר פעם בילדה הפנימית שלך? 

עכשיו נבדוק את העניין מהסתכלות גבוהה יותר כמו מעין הציפור הסתכלות מלמעלה:

אנחנו כבר יודעים שכל סיטואציה שמגיעה למרחב שלנו באה לשקף לנו משהו בתוכנו כדי שנרפא את מה שזקוק לריםוי.

 כאן קיים שיקוף עמוק לאיפה את מזלזלת בעצמך? איפה את לא מעריכה את עצמך? 

חשוב לפני הכל לעשות עבודה עמוקה על הערכה עצמית ואהבה עצמית ומתוך זה להעמיד גבולות מידיים ולא מתפשרים אפילו ברמה של להביך אותו מול כולם מבטיחה לך שאחר כך כבר לא יעיז להביך אותך שוב. (זה ברמה הפרקטית)

וברמה התודעתית  -  לעשות עבודת עומק  ולהבין מהיכן מגיע חוסר הערך העצמי שלך והזלזול בעצמך איפה את לא בטוחה בעצמך? לא בטוחה שאת באמת טובה ומוערכת ואהובה, להבין מהיכן זה בא, איזה חוויות נצרבו לך בתת מודע ויצרו לך אמונה שאת לא ראויה ולא מוערכת ולא ראויה להערכה  ולשחרר ולרפא כל סיטואציה ואמונה שאת לא ראויה להערכה, כדי לסיים אחת ולתמיד את שיעור החיים הזה וליצור מציאות בה את מוערכת הן מתוכך והן מהסביבה, הן הקרובה והן הרחוקה.

על הקטנה וההשלכות על המיניות בפוסט נפרד

לינק לסרטון בנוגע לקורבנות וריצוי

זוגיות במשבר - קורבנות וריצוי

באהבה ♥
לי-אור 💜💛

#זוגיותבמשבר

#זוגיותלאטובה

#זוגיותומיניות

זוגיות המשבר - ילדים ומיניות

היום נתקלתי בפוסט שדי טלטל אותי

אבא כתב : ביתי בת ה 15 הודיעה לי שהיא מביאה את החבר שלה לישון בבית  איך אני אמור לפעול ?"

והתגובות היו מתלהמות דור מזויין, שלא תעיז לתת לה, אני הייתי שוברת לה את העצמות ושולחת למחלקה סגורה ועוד ועוד...

למה טלטל אותי ?

כי הילדים שלנו הם השיקוף שלנו והמראה למה שאנו נתנו להם בחיים.

אין דבר כזה דור מזויין בואו נלך טיפה אחורה.

אנו חיים בתקופה מאוד חומרנית הכל מנוהל על ידי הכסף, הורים עובדים שעות ארוכות, והילדים, הילדים נמצאים בבית לבד, הם חוזרים אחרי יום עבודה מתיש והבית מבולגן מה שגורר כעסים, התנגשויות, צעקות. הילד שהיה עד כה בבית צמא לתשומת לב, לאהבה מההורים, צמא לשתף אותם, לדבר איתם, אך כשמטח הצעקות מופיע מה באמת קורה ? הילד נסגר בתוך עצמו, קרוב לודאי שהולך לחדר וכאן נגמר. והנה נוצר פער בין ההורה לילד והפער הזה הופך לגיא בין שני הרים.

לא בכדי שמעתי כל כך הרבה פעמים מילדים ומבני נוער "עזבי עם ההורים שלי אי אפשר לדבר" 

אם ילד מרגיש שאי אפשר לדבר עם ההורה שלו אז יש כאן בעיית תקשורת עצומה ויש כאן פערים אדירים שיכולים להצמיח שתי אופציות:
1. לעצור עכשיו ברגע הזה ולגשר עעל הפערים ולשנות את הגישה.
2. שנאבד את הילדים שלנו אט אט. 

לצערי אופציה שניה קורית לעיתים קרובות יותר.

לפני כשנה היתה לי שיחה עם פקיד בממסד ממשלתי, כששמע על עיסוקי נכנסנו לשיחת עומק, הוא סיפר לי שעובדות במשרד מעדיפות להשאר שעות נוספות על פני ללכת הביתה ולהיות עם הילדים. כששמעתי את זה הבנתי בצורה חמורה יותר עד כמה הפערים הם גדולים.

בואו נסביר משהו.

הילדים שלנו הם יצור אנושי שזקוק לאהבה, כשהאהבה הזו לא מגיעה מהבית הם יחפשו אותה בחוץ.  זה יבוא לידי ביטוי בהתחלה מהורים של ילד אחר, אח"כ בין חברים ובסוף מבני המין השני.

התת מודע שלנו מתרגם מיניות לאהבה כלומר, כשיש חוסר באהבה, בני נוער בגילאים די צעירים ימצאו את עצמם במיטה לא רק מתוך סקרנות אלא מתוך צורך בסיסי שבתת מודע שלהם להתמלא באהבה.

נכון הם לא יתמלאו באהבה לרב כי אותה חווייה מינית לא באמת תעניק אהבה (אלא אם כן תגיע מתוך קשר זוגי שמחבר אהבה מלכתחילה), ואז תגיע אכזבה אותה אכזבה שהם חווים מול ההורים שלא מעניקים להם אהבה וכך ימשיכו במרוץ ובחיפוש הזה אחרי אהבה דרך מיניות.

הורים יקרים אני פונה אליכם, אפשר גם אחרת.

תהיו שם בשביל הילדים שלכם הם זקוקים לכם וכשאין להם מענה מכם הם יחפשו מענה בחוץ והמענה הזה לרב יהיה שלילי.

נחזור לסיפור בתחילת המאמר
ילדה בת 15 שאומרת משפט כזה להוריה זה WAKE UP CALL
זה אומר שהגיע הזמן לשבת לדבר איתה.
לפני הכל להסביר לה שתהיה קשובה לעצמה ולגופה ולמה שמרגיש לה נכון שתעשה דברים מתוך חיבור לעצמה ולא מתוך ריצוי אם היא מרגישה לא מוכנה שלא תעשה שום דב שתעמוד על שלה.

דבר נוסף להגיד לה לא, לא אומר שהיא לא תעשה שום דבר זה אומר שאנחנו לא נדע שהיא תעשה לא עדיף שמה שלא יהיה יקרה בביתה במקום המוכר והבטוח שלה ואם יקרה משהו שלילי תוכל לבוא לדבר איתנו ? 
 שנשאיר לה את הדלת הזו פתוחה לשיחה פתוחה איתנו שתרגיש מספיק קרובה אלינו כשדי שתוכל להתייעץ?

כן הבחירות בידיים שלכם אך זכרו זהו מדרון חלקלק בין להשאר בפתיחות עם הילד שלנו לבין לאבד אותו במדרון החלקלק הזה.

שיחה בנוגע למיניות תהיה כבר בפוסט אחר.

באהבה ♥
לי-אור ♥♥