זרועות תמנון

היום נתקלתי בפוסט בפייסבוק, של מישהי שיצאה לדייט ובמקום שהדייט יהיה מבוסס על הכרות, היא הרגישה שכל מה שהוא עושה זה רק שולח ידיים. היא מזיזה יד מכאן, מופיעה יד משם, היא אומרת לא, הוא מתעלם.

זה מיד הקפיץ לי דייט מלפני כמה שנים, שנתקלתי באותה סיטואציה. כל מה שעניין אותו זה לשים את הידיים שלו עלי, כאילו אני איזו ליתרת בשר ותו לא.

לא בכדי אני קוראת לזה זרועות תמנון 🐙

אני בטוחה שנשים רבות תזדהנה עם הסיטואציה.

כבר דיברנו בעבר שאנחנו הרי יוצרים את מציאות חיינו אז מה בעצם השיעור שלנו כאן?

כשאני אומרת לא ולא שומעים אותי או כשאני מגיעה לדייט ולא רואים אותי, רק מה יכולים להפיק ממני, זה אומר שבאיזשהו מקום שאני לא שומעת את עצמי או לא אומרת את מי שאני ומה שאני חושבת כנ"ל לגבי נראות יש פחד מלהראות פחד שבאמת יראו אותי, את מי שאני ממקום נקי נטול מגננות ומסכות ודווקא זרועות התמנון שהוא מקרה קיצוני הוא כמו נבוט בראש כדי להבין זאת כדי להבין שאני לא באמת משמיעה את עצמי ולא באמת רואים מי אני.

הדייט נגמר מצוין, העפתי אותו תוך רגע וחצי בלי להסתכל לאחור.

אך מאז למדתי שיעור חשוב שעד היום אני לומדת אותו כל פעם, נדבך על נדבך, להראות את עצמי ולהשמיע את קולי גם כשמדובר בראיה שונה מהאחרים ובדעות ודרכי הסתכלות שאינן קונבנציונליות ושונות לחלוטין מהאחרים.

אז יקרים ויקרות כשאתן נתקלות בזרועות תמנון או כשמתייחסים אליכן כאובייקט מיני, תשאלו את עצמכן איפה אני לא משמיעה את עצמי או לא שומעת את קולי הפנימי או לא מראה את מי שאני באמת, ושם שם הגיע הזמן לנקות את מה שחוסם ולהוציא אותנו לאור ואז... אז ההפתעה הגדולה תתרחש ראשית, כבר לא תחזור חווייה דומה לזו שנית,  נראה את עצמנו בשיא גדולתנו ובשיא תפארתנו.

באהבה 💗
לי-אור 💜 💛