מגיע לי...
בשיחות שאני מנהלת עם מטופליי אני נתקלת לא
אחת באמירות "מגיע לי" או "מובן מאליו".
שני מושגים אלו תמיד מעלים בי תהיות האם
באמת בזוגיות קיים דבר כזה מגיע לי? או מובן מאליו ? ולאן בעצם החשיבה הזו מובילה
זוגות בחיי הנישואין?
התהליך
במאמרי הקודמים כבר דנתי בנושא חוסר
החינוך המיני לבני נוער וחשיפת בני הנוער ל"חינוך מיני" דרך סרטי פורנו
וסרטי בורקס.
אם נחשוב על כך, שני סגנונות הסרטים הללו
מלמדים את בני הנוער שלנו שלאשה אין ערך ולהם מגיע יחס, מגיעה להם מיניות על כל
רבדיה. עם התובנות הללו של מגיע לי הם יוצאים החוצה לעולם.
הבנות לעומת זאת לומדות להתלבש בצורה
נועזת ל"השתמש" בגופן כדי למשוך את הבנים, לומדות לזכות באהבה ותשומת לב
דרך "נתינת" מיניות ולא דרך חיבור פנימי. כך קורה שבנות רבות מתנסות
מינית הרבה לפני שהן מוכנות נפשית מה שגורר חוויות מיניות שליליות ועלול לגרום
לעיתים לטראומות שמביאות בשלבים מאוחרים יותר, או לשימוש דרך מיניות מנותקת רגש או
לחסימה מינית עד כדי חוסר רצון במיניות.
בהמשך, אחרי שגבר ואשה מכירים הם הופכים
לזוג. בהתחלה יש "השקעה" הדדית
כל אחד רוצה לעשות טוב לאחר, מכיל, עוטף, קשוב, המיניות בשיאה והכל נראה נפלא על
פניו. אחרי תקופה מחליטים להנשא ואחרי הנישואין מתחיל שלב המובן מאליו. לשני
הצדדים.
היא מקבלת את הגבר כמובן מאליו שכן הוא
בעלה הוא צריך לדאוג לה ולכל מחסורה לא מתוך רצון אלא מתוך חובה. וכנ"ל הגבר
הוא מקבל את האשה כברור מאליו מתוך חובת הנישואין היא צריכה לדאוג לו בכל הרבדים
שזה כולל את הרובד המיני.
ככל שבני הזוג מתייחסים אחד לשניה כמובן
מאליו כך רמת החיבור הרגשי יורדת, כפועל יוצא מזה גם המיניות. אמנם בסרטי הפורנו
מתייחסים לאשה כאל מובן מאליו כי זו תכלית הסרט אך אין זה המצב במציאות.
כמטפלת בגברים אני כותבת מהצד הגברי אך
זה כמובן נכון לשני הצדדים. להיות בחיבור מיני עם בת הזוג זו זכות ולא חובה (למרות
מה שכתוב במקורות הדתיים: לדאוג לה לכסותה, מזונה ועונתה), כדי להתחבר לאשה, החיבור צריך להעשות דרך הלב,
ודרך הלב זה אומר לכבד אותה להעריך אותה לפתוח את הלב אליה. מובן מאליו ומגיע לי
לעולם לא נוגעים בלב אלא להיפך סוגרים אותו אז מה הפלא שבזוגיות שמושתתת על מובן
מאליו ומגיע לי, המיניות יורדת או לחילופין הופכת להיות משימה יומית ללא רגש ללא
חיבור אלא סתמית לחלוטין?
האם באמת זו המיניות / זוגיות שאתם רוצים
עבורכם?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה