"ברור מאליו" ו"מגיע לי" ולאן הם מובילים

מגיע לי...

בשיחות שאני מנהלת עם מטופליי אני נתקלת לא אחת באמירות "מגיע לי" או "מובן מאליו".

שני מושגים אלו תמיד מעלים בי תהיות האם באמת בזוגיות קיים דבר כזה מגיע לי? או מובן מאליו ? ולאן בעצם החשיבה הזו מובילה זוגות בחיי הנישואין?

התהליך

במאמרי הקודמים כבר דנתי בנושא חוסר החינוך המיני לבני נוער וחשיפת בני הנוער ל"חינוך מיני" דרך סרטי פורנו וסרטי בורקס.

אם נחשוב על כך, שני סגנונות הסרטים הללו מלמדים את בני הנוער שלנו שלאשה אין ערך ולהם מגיע יחס, מגיעה להם מיניות על כל רבדיה. עם התובנות הללו של מגיע לי הם יוצאים החוצה לעולם.

הבנות לעומת זאת לומדות להתלבש בצורה נועזת ל"השתמש" בגופן כדי למשוך את הבנים, לומדות לזכות באהבה ותשומת לב דרך "נתינת" מיניות ולא דרך חיבור פנימי. כך קורה שבנות רבות מתנסות מינית הרבה לפני שהן מוכנות נפשית מה שגורר חוויות מיניות שליליות ועלול לגרום לעיתים לטראומות שמביאות בשלבים מאוחרים יותר, או לשימוש דרך מיניות מנותקת רגש או לחסימה מינית עד כדי חוסר רצון במיניות.

בהמשך, אחרי שגבר ואשה מכירים הם הופכים לזוג.  בהתחלה יש "השקעה" הדדית כל אחד רוצה לעשות טוב לאחר, מכיל, עוטף, קשוב, המיניות בשיאה והכל נראה נפלא על פניו. אחרי תקופה מחליטים להנשא ואחרי הנישואין מתחיל שלב המובן מאליו. לשני הצדדים.

השינוי

היא מקבלת את הגבר כמובן מאליו שכן הוא בעלה הוא צריך לדאוג לה ולכל מחסורה לא מתוך רצון אלא מתוך חובה. וכנ"ל הגבר הוא מקבל את האשה כברור מאליו מתוך חובת הנישואין היא צריכה לדאוג לו בכל הרבדים שזה כולל את הרובד המיני.

ככל שבני הזוג מתייחסים אחד לשניה כמובן מאליו כך רמת החיבור הרגשי יורדת, כפועל יוצא מזה גם המיניות. אמנם בסרטי הפורנו מתייחסים לאשה כאל מובן מאליו כי זו תכלית הסרט אך אין זה המצב במציאות.

כמטפלת בגברים אני כותבת מהצד הגברי אך זה כמובן נכון לשני הצדדים. להיות בחיבור מיני עם בת הזוג זו זכות ולא חובה (למרות מה שכתוב במקורות הדתיים: לדאוג לה לכסותה, מזונה ועונתה),  כדי להתחבר לאשה, החיבור צריך להעשות דרך הלב, ודרך הלב זה אומר לכבד אותה להעריך אותה לפתוח את הלב אליה. מובן מאליו ומגיע לי לעולם לא נוגעים בלב אלא להיפך סוגרים אותו אז מה הפלא שבזוגיות שמושתתת על מובן מאליו ומגיע לי, המיניות יורדת או לחילופין הופכת להיות משימה יומית ללא רגש ללא חיבור אלא סתמית לחלוטין?

האם באמת זו המיניות / זוגיות שאתם רוצים עבורכם?

כעסים האשמות וטענות והקשר למיניות

כעסים האשמות וטענות והקשר למיניות

לאחרונה, שוב ושוב אני נתקלת בגברים נשואים או גברים בזוגיות שהרימו ידיים והתייאשו מהמיניות בחייהם.

כולם שואלים אותי:  "למה זה קורה" ?

במאמר הזה אני רוצה להיכנס לעובי הקורה ולהסביר מה באמת גורם להדרדררות של המיניות בתוך חיי הנישואין / זוגיות.

בהתחלה...

בתחילת הזוגיות עוד לפני הנישואין הקשר מלא באהבה כל אחד מחפש להעניק אחד לשני מחפשים את הזמן של להיות ביחד והמיניות כפועל יוצא מכך פורחת.

אפילו אם הזוג עובר לגור ביחד הרבה פעמים מוותרים על דברים כדי לא לריב או להתווכח ואם ישנן אי אלו מריבות לרב הן נפתרות במיטה כ"סקס פיוס".

בהמשך...

השינוי מתחיל אחרי הנישואין כאשר יש הרבה התחייבויות על הראש הטענות הכעסים והאשמות תופסים מקום של כבוד, כל אחד מהצדדים מאשים את האחר בלי להבין ולקחת בחשבון את ההשלכות לכך. האשמות הדדיות לעולם אינן מביאות עימן פתרונות מעשיים ונכונים.

או כאשר בקשר הזוגי מתחילים לקבל דברים כמובן מאליו והתגובות אחד כלפי השנייה באים ממקומות פחות אוהבים. ברגע שאנו מרגישים מובנים מעליהם היחס שנקבל ישתנה בעצם וכך גם ישתנה היחס שנעניק.

ההאשמות כמו היחס המשתנה יוצרות ריחוק בין בני הזוג כאשר כל אחד בונה סביבו מעין חומת הגנה פנימית וכשיש ריחוק שכזה בהכרח המיניות נפגעת.

חשוב להזכיר שמיניות היא חיבור וחיבור מגיע לפני הכל מהלב אך כשיש האשמות וכעסים, או חוסר יחס ותשומת לב, הלב נסגר וכשהוא נסגר נמנע חיבור הן ברמה הרגשית ובמיוחד ברמה המינית, כאן מתחיל שלב של התחמקויות, חוסר רצון למיניות ותחושת דחייה של אחד הצדדים.

אז מה עושים?

משנים גישה ! במקום להאשים הופכים את המטבע, עלינו להגיע לצד השני,  לפתוח את הלב ולהגיד מה אנו צריכים, באיזה מקומות אנו נפגעים.

כשאנו פותחים את הלב הדברים שאנו משתפים נכנסים ללב של הצד השני והוא יכול להכיל אותנו להבין אותנו וגם להשתדל שיעשה לנו טוב, זהו השלב שבעצם שני הצדדים פותחים את הלב, התקשורת תהיה טובה יותר והחיבור הרגשי מהלב חזק יותר.

לעולם עלינו להתייחס לבני הזוג שלנו במשנה חשיבות ולזכור שהם אינן מובנים מעליהם, הנוכחות שלהם בחיים שלנו מותנה ביחס שיקבלו מאיתנו. ככל שנקפיד לשמור על יחס אוהב, איכפתי, חברי, מפרגן ותומך כך ירגישו בני הזוג עד כמה הם חשובים בחיינו.

שימת לב לשתי הנקודות הללו תעצים את הקשר הזוגי ובהכרח גם תתרום לחיזוק החיבור המיני והתעצמותו.

חוסר תפקוד מיני והשלכותיו

חוסר תפקוד מיני והשלכותיו

חווית חווייה של חוסר תפקוד מיני וזה זעזע אותך, איבדת את בטחונך בעצמך בגבריותך ובתפקודך המיני ...

ועתה, בכל פעם שאתה חושב על להכנס למיטה התחושות הללו עולות בראשך וכך במקום ליהנות ממיניות נהדרת, עוצמתית ומלאת תשוקה אתה חי בחששות ובפחדים חוזרים ונשנים, הסקס כבר לא מה שהיה ואתה חושש:

האם אלו חיי המין הצפויים לי מעתה?

האם יש לזה פתרון ?

בדרך כלל, לחוויה הראשונה של חוסר תפקוד מיני יש השפעה מאוד חזקה על הגבר, היא נצרבת בתת המודע ובכל פעם שהוא נמצא בסיטואציה דומה הוא ממחזר את אותה תחושה מתסכלת וכך חוסר התפקוד המיני מתחזק, המחשבות שלו נודדות לתפקוד המיני במקום להנאה ממיניות ולחיבור לבת הזוג.

הקשר לתת מודע

במהלך חיינו או חווים חוויות שליליות וחיוביות, החוויות החיוביות באות להעצים אותנו והחוויות השליליות שלנו באות ללמד אותנו שיעורים ולחזק אותנו. מאחר ולרובנו אין  את הכלים להתמודד איתן התת מודע יוצר בעצמו מגננות שבאות לידי ביטוי בתחומים שונים בחיינו וכך גם בתחום המיני, זאת על מנת שלא ניפגע פעם נוספת.

בלי שנבין זאת, התת מודע הוא שמתפעל אותנו, כך קורה שאחרי חווייה של חוסר תפקוד מיני, שפוגעת בגבר בצורה קשה והוא מרגיש את אובדן גבריותו ומיניותו, בכל פעם שהוא יגיע לסיטואציה מינית חדשה הוא ישחזר את החווייה השלילית הקודמת בראשו, אז יכנס לפעולה מנגנון הפחדים וכמובן יחמיר את תפקודו המיני.

אז מה עושים?

ראשית חשוב מאוד להבין שיש כאן שני דברים, ראשית שחוויית חוסר התפקוד קשורה לחווייה רגשית אחרת שיצרה את המגננה דרך המיניות ולכן חשוב להתמודד עם אותה חוויה מקורית, לשחרר אותה ולהחליפה בחוויה חדשה וחיובית, בדיוק כמו פצע פתוח שצריך להחלים, וכשהוא מחלים המגננה משתחררת.

שנית, קיימת תבנית התנהגותית סביב המיניות, הפחד להכנס למיטה, והמחשבה אם יתפקד מינית או לא יתפקד מינית. אלו הרגלים שכבר הפכו למשהו קבוע, אך גם את ההרגלים האלו אפשר לשנות, לשחרר את הפחד, לקבל אותו כחלק מכם ולתת לו להבין שאנו לא זקוקים להגנה שלו יותר, הוא לא משרת אותנו יותר אלא פוגע בנו. במקביל עלינו לדמיין חוויה חדשה של חוסר התפקוד והפחד מחוסר התפקוד וכל זאת על מנת לצרוב לתת מודע תבנית התנהגותית חדשה ונכונה יותר עבורנו.

כן, בהחלט יש פתרון וגבר שחווה חוסר תפקוד מיני יכול לחזור לתפקוד מיני מלא ואף עוצמתי הרבה יותר.

קנאה, אובססיביות, דחייה ונטישה ומה הקשר ביניהם בכלל?

קנאה, אובססיביות, דחייה ונטישה ומה הקשר ביניהם בכלל?

כמה פעמים בחיינו שמענו על זוגות שהאשה מספרת שבן זוגה קנאי, לא מאפשר לה ללכת לפגוש חברות לשתות קפה איתן, חושש כל פעם שגבר אחר "מתחיל" איתן והקנאה מעבירה אותו על דעתו, ישנם אף שהופכים לאובססיביים ומנסים לנהל את חיי האשה, בקושי נותנים לה לצאת מהבית בלעדיהם, ויש אף שמגיעים עד כדי אלימות.

אז למה בעצם זה קורה ? מהיכן זה מגיע?

מצבים של קנאה ואובססיביות בדרך כלל מגיעים כתוצאה מאיזו שהיא חווייה של נטישה או דחייה שהגבר עבר באיזשהו שלב בחייו זה יכול להיות גם מהילדות ואפילו כתוצאה מגירושין של ההורים, לפעמים גם מבגידה כך קורה שגבר שחווה נטישה או דחייה או שניהם יחד התת מודע שלו יוצר מגננה בתוכו על מנת שלא יפגע פעם נוספת ובכל מקרה שהוא חווה שוב תחושת נטישה או דחייה "נלחץ כפתור" התרעה שמזהיר אותו מפני פגיעה נוספת שמזכיר את חווית המקור (כלומר הדחייה או הנטישה המקורית), דבר המעורר אצלו תגובה של קנאה או אובססיה.

הקשר בין נטישה ודחייה להתפתחות בעיות מיניות

דחייה ונטישה יכולות להוביל לבעייה ב"לסמוך" או לתת אמון. לעיתים חוסר האמון מתבטא נשאר כלפי מושא החווייה המקורית ולעיתים משליכים על כל אדם שבא איתם במגע כולל כלפי בת הזוג, למרות שהיא מבחינתה לא עשתה שום מעשה שראוי לחוסר אמון או שלא יסמכו עליה.

תגובה נוספת של התת מודע במצב שהגבר חווה תחושות חוזרות ונשנות של נטישה ודחייה (שהן לא בהכרח אובייקטיביות בהתאם למציאות אך זו תחושתו) ועל מנת להגן עליו מפגיעה נוספת היא שהתת מודע יוצר בעיות מיניות כמו שפיכה מוקדמת או חוסר בזקפה או זקפה חלקית. כל אלה נוצרים כתוצאה מאותה נטישה ודחייה מקורית.

אז מה עושים ?

זהו השלב שבו צריך להתמודד עם החווייה המקורית להעלותה מהתת מודע, להבין מהי באה ללמד אותו, לשחרר אותה ולהחליף חווייה שלילית בחווייה חיובית. זה בעצם כמו סוג של delet על אותה חוויה מקורית והכנסת "תוכנה" חדשה חיובית לתת מודע.

עם זאת חשוב לציין שלא מחייב שכל גבר שעבר נטישה ודחייה יהיה קנאי ואובססיבי או יחווה בעיות מיניות, קיימים מצבים שבהם גבר שחווה נטישה ודחייה השאיר את החווייה המקורית בצד ולכל אחד בנפרד נתן את ההזדמנות כך שהאמון לא נפגע כולל לא עם בת הזוג וכך נמנע מלהגיע לאיזושהי בעיה מינית.