הקטנה והשפלה והשלכותיהם על הזוגיות

 

ערב נפלא חברים יקרים

 

היום אני רוצה לדבר איתכם על הקטנות והשפלות והשלכות וכיצד זה משפיע על הזוגיות.

 

השבוע ראיתי מודעה באתר הכרויות על גבר שרוצה אשה עם חוש הומור שיודעת גם לצחוק על עצמה וזה ישר הדליק לי נורה אדומה

נזכרתי במטופלת שהיתה לי שבן זוגה נהג לצחוק עליה לפני כל החברים שלו ללעוג לה ושכולם צחקו עליה ולעגו לה וכשהיתה מגיבה היה אומר לה מה אין לך חוש הומור? באמת? חוש הומור שמקטין את האחר ומגדיל אותך?

 

אז זה לא סוד שיש אנשים שלא בטוחים בעצמם וכדי להרגיש גדולים הם מקטינים את האחר כי הם לא בטוחים בעצמם ובעוצמתם כאלה שחושבים שהם קטנים ולכן כדי להיות גדולים מקטינים את האחר.

 

היתה לי פעם מטופלת שכל פעם שבעלה היה חוזר הביתה היא היתה נכנסת לכוננות ספיגה כי תמיד היו לו תלונות ומענות והיה מקטין אותה מול הילדים ואפילו משפיל אותה. עד כדי כך שלעיתים לא היתה לה מילה מול הילדים.

 

בתכלס הקטנה והשפלה הם ילדים של קורבנות כלומר כשמישהו מרגיש חזק הוא מקרבן את האחר וההיפך

 

מצד אחד מה שעשתה אותה אישה שנמאס לה מההקטנות וההשפלות היא ביקשה עזרה מחברה וברגע שבעלה התחיל שלה קוד לחברתה שמיד התקשרה למשטרה ותוך כדי שהוא השפיל וצעק עליה המשטרה נכנסה אליהם הביתה ראתה את המחזה ולקחה אותו לבלות לילה במעצר מיד אחר כך יצא נגדו צו הרחקה.

 

אך כדי לשנות את אותה תודעה אותה אישה הבינה שהיא חייבת גם לעשות. ריפוי בתוכה וכך הגיעה לטיפול

 

בטיפול עצמו עלתה תודעת השפלה הן בילדותה מול אמה שהיתה משפילה ומקטינה אותה מול אחיה וחבריה היא היתה זו שתמיד צחקו עליהם שדרשו ממנה לנקות את הבית ובודקים אותה ואם לא היה לרצון האמא היתה מענישה בהרחקה מחברים וצוחקת עליה לפני החברים.

 

כמו כן גילינו גלגול בו היתה שפחה גם שם חוותה הקטנה והשפלה מול גברים שונים ואותה תודעה נצרבה עמוק בתת מודע שלה.

 

 חשוב שנזכור שכולנו שווי ערך ביננו ואין לאף אחד זכות להקטין ולהשפיל אותנו וכשמישהו משפיל אותנו זה אומר שאצל שני הצדדים קיימת התודעה הזו.

 

כדי לטפל בכך

ראשית, לזהות שאנו נתונים ל קטנה והשפלה.

יש אנשים שחושבים שדרך הקטנה והשפלה הם חווים אהבה כי זו הדרך היחידה אותה הם מכירים.

לכן לפני הכל חשוב להבין שהקטנה והשפלה אינן שיקוף לאהבה אלא לכוחנות וקורבנות.

 

ברגע שמבינים לבקש עזרה לטפל בכך להגיע לשורש לחוויות המקוריות שיצרו את אותה תודעה ולעבור שם ריפוי שחרור וסליחה מול. מי שפגע ומולנו כי אנו חתמנו חתימה נשמתית לעבור את אותו שיעור.

 

ואז לשחרר את אותן אמונות מגבילות שנוצרו מהחוויות שחווינו של הקטנה והשפלה ולהחליפן באמונות תומכות שאנו שווים אהובים מוערכים שלמילה שלנו ולמעשינו יש ערך.

 

ברגע שננקה את התודעה ונשנה אותה נתפלא לגלות שהאנשים שיגיעו למרחב שלנו השתנו. יגיעו כאלה שיראו אותנו את מי שאנו באמת כאלה שיידעו להעריך אותנו על מי שאנחנו,, אמת.

 

ואיך זה ישפיע על הזוגיות

 

אם בזוגיות קיימת הקטנה והשפלה וצד אחד עובר את השינוי

א. זה עשוי להשפיע על הצד השני ונוכל לראות שינוי

ב. ברגע שנעבור שינוי תודעתי כבר לא נהיה באותו המקום וגם גבר שירצה להקטין אותנו נגיב לו בחזרה הוא ירגיש המוקטן ולכן יפסיק כי מאזן הכוחות לפתע משתנה

 

לפעמים פשוט יווצר פער כזה שהזוגיות תסיים את תפקידה וזה יגיע לפרידה או גירושים

 

בכל מקרה כדי לגשר על הפערים רצוי לעבור טיפול זוגי בו שני הצדדים ינקו את את התודעות הללו ותודעת שונות. כדי לגשר בין בני הזוג וליצור תקשורת מקרבת הרמוניה הקשבה והיכולת להביע כל אחד את קולו כשהשני מכבד ומקבל גם את השונות.

 

אז בא לכם לנקות הקטנה והשפלות שקיימות בתודעה?

 מי שמעוניין שישאיר בתגובה תהליך ואשלח לו באהבה ♥

לי-אור ♥♥

היחסים עם האם וכיצד משפיעים על הזוגיות

 

היחסים עם האם וכיצד משפיעים על הזוגיות

 

האם היא הדמות המרכזית בחיינו היא זו שנושאת אותנו 9 חודשים ברחם וכבר מה שנספג שם משפיע על התהוותנו, על מי שאנו נהפוך להיות כאן על פני הקרקע.

כך שטראומות שנחוות ברחם משפיעות עלינו ועל האמונות שקיימות בתוכנו. למשל אם שהיתה בשמירת הריון יוצרת אמונה אצל העובר שהוא מסכן את אימו ולכן לא מגיע לו לחיות או רצוי שיקטין את עצמו או שהוא לא ראוי לחיות כלומר כבר קיימת תודעת הקטנה. ותודעה זו בשלב מאוחר יותר משפיעה גם על הזוגיות ועל בחירת בן הזוג.

 

יחס האם משפיע עלינו גם בהמשך חיינו אם בתחושה של להרגיש אהובים וללמוד מהי אהבה עצמית בסופו של דבר אם בנושא של שייכות כי ככל שהאם נותנת לנו את התחושה שאנו חשובים ומה שאנו רוצים / אומרים / מביעים חשוב כך נרגיש יותר תחושת שייכות שתלך ותתפתח בהמשך.

 

היתה לי מטופלת שהגיעה אלי כשהיתה בזוגיות וכל הזמן צף אצלה פחד נטישה מול בן זוגה ולמרות שכל הזמן הראה לה את אהבתו עדיין הפחד הזה כינן בה ולכן הגיעה.

בתהליך שעשינו פנימה גיליתי שבגיל צעיר יחסית בערך 8 אחרי שחוותה ילדות בה אימה עטפה אותה באהבה, היתה שם בשבילה, לפתע יום אחד באופן מפתיע אימה עזבה בלי להגיד דבר ומעולם לא חזרה עד היום לא יודעת מה קורה לה.

אותה אשה חוותה שהיציבות והבטחון נשמט מתחת לרגליה, תחושת נטישה חזקה שכן האם נעלמה ולקחה איתה את האהבה שנתנה ואת תחושת השייכות והבטחון ובסוף נטמע באותה ילדה שהפכה לאשה האמונה שכל משהו טוב בסוף נגמר.

וכך אותם פחדים באו לידי ביטוי גם בזוגיות של אותה האשה.

 

לעיתים אנו גדלים עם אמא שהיא שיפוטית וביקורתית ואז הביקורתיות נטמעת בתוכנו והופכת להיות כמו שוטר בתוכנו זה בא לידי ביטוי ראשית מול עצמנו כל דבר שלא נצלח בו נשפוט את עצמנו עד לרמה של הלקאה עצמית מה שמשפיע קשות על האהבה שנחוש ועל יצירת האהבה העצמית בתוכנו מאחר ושיפוטיות והלקאה עצמית מונעות את האהבה העצמית.

וזה ימשיך במערכות יחסים זוגיות בהן אותו שוטר שקיים בתוכנו לשפוט אותנו ישפוט גם אחרים אותם אנשים ירגישו לא אהובים לא מוערכים ולאט לאט האהבה הזוגית תלך ותדעך.

 

ישנם מצבים בילדותנו שהאם היא קשה כוחנית ודורשת, דורשת ציונים טובים דורשת שיעשו דברים בבית ולא מאפשרת לילד/ה להשמיע את קולם מה שגורם להם לאט לאט לא להביע את עצמם להיות קול דומם או לפחד להביע את עצמם יש כאלה שמגיעים לענישה להפחדות ואף למכות. כל זה יושב על לסגור את היכולת להשמיע את קולם כי כשמשמיעים את קולם התוצאות הן הרסניות.

וכשאותם ילדים גדלים ומגיעים לזוגיות זה בדיוק מה שקורה הם לא משמיעים את קולם הם מפחדים להביע את דעתם. במערכות יחסים מקרבנות זה יכול לצלוח אבל יחריף את המצב שלהם מול עצמם בעצם ירחיק אותם מעצמם ואף יקטין אותם.

כמו כן ההקטנות ולעיתים ההשפלות שיבואו מאם כוחנית שתלטנית ישפיעו באותה הצורה על אותו הילד לכשיתבגר בזוגיותו. אנו כבר יודעים שאנו מזמנים לזוגיות את מה שמשתקף מתוך התת מודע שלנו כך שבן/בת הזוג שיגיעו יהיו כאלה כוחניים שידרשו ויקטינו אותנו בדיוק כפי שעשתה האם.

 

היה אצלי מטופל שלא האמין בעצמו, לא בעבודה לא במערכות יחסים זוגיות הוא כל הזמן הקטין את עצמו. כשנכנסתי לברר על מערכת היחסים שלו עם אימו גיליתי אמא מלאה באהבה כל הזמן נתנה עבורו והראתה לו המון אהבה הוא הרגיש אהוב אך היא מעולם לא דירבנה אותו להצלחה להתמודדות עם קשיים להיפך עשתה עבורו גם את הדברים שיכול היה לעשות בעצמו, היא עשתה עבורו דברים וכשהיה לו קשה או שאמרה לו תעזוב אני אעשה את זה או שאמרה תעזוב זה קשה מדי אתה לא צריך ללהתאמץ לעשות את זה.

היא מבחינתה רצתה להקל עליו היה לה קשה לראות את הקושי של בנה אבל אצלו זה יצר אמונה שאימו לא מאמינה בו שהוא לא מספיק מוצלח מה שנטמע בתוכו והלך איתו  גם בהמשך החיים. וכשאנחנו לא מאמינים בעצמנו מי יגיע מולנו ? בדיוק אותם אנשים שלא מאמינים בנו גם בני זוג כאלה כך שעניין ההקטנות רק יילך ויחמיר.

 

כל מה שנאמר כאן על הקשר לאמא שלנו נכון עלינו כאמהות מול הילדים שלנו זו אותה השפעה.

 

אתם זוכרים כל מה שקורה בחיינו הוא שיקופים למה שיושב בתוכנו. ואותה אם היא חתימה נשמתית שחתמנו לפני הגענו לכאן כדי לעבור את אותם השיעורים

 

אז איך באמת מתמודדים עם המצב ? מה אפשר לעשות ?

ראשית, להבין מהם השיעורים שאנו עוברים עם אותה האם

שנית, לעשות עבודה פנימית מול אותם השיעורים

שלישית, לזמן את הנשמה שם האם ולעשות מולה עבודה עד שנגיע לתהליך סליחה ונוכל לשחרר באמת ואז אותה השפעה תסתיים לחלוטין. כל עוד היא קיימת אז משהו בתוכנו לא נרפא עד הסוף

 

לפרוייקט אהבה עצמית הכנסו ללינק

פרוייקט אהבה עצמית

לתהליך שחרור וריפוי מול האם השאירו הודעה בתגובה ואשלח לכם באהבה ♥

באהבה ♥

לי-אור ♥♥

 

 

הקשר עם האב והשכלותיו על זוגיות

במפגש הקודם דיברתי על הקשר אל האמא ועד כמה זה משפיע עלינו ועל הקשר לזוגיות.

היום אני רוצה לדבר על האב על הקשר איתו ועד כמה הוא משפיע על הזוגיות שלנו.

 

זה לא סוד שמערכת היחסים של כל בת עם אביה היא כמו הדגם הראשון של מערכת יחסים זוגית וזה גם לא סוד שאנחנו לרב בלי לדעת ממגנטים לחיינו גבר שהוא כמו האבא שלנו.

 

הקשר עם האבא בעצם מתחיל כבר בהיותנו ברחם.

האם האבא שותף להריון, או מנותק, האם האבא מלטף את הבטן שזה להרעיף עלינו כעובר אהבה או רק ליד אבל לא ממש חלק, כל אלה כבר מהשלב הראשון יוצרים את תחושת האהבה והשייכות של העובר לעולם, למשפחה להורים.

 

אני מכירה אבות שהיו שותפים מלאים להריון בין אם זה לדבר לבטן, אפילו לתת לעובר כבר בשלב הזה שם, לבין ללטף את הבטן, בין אם לשיר לבטן או לשים לה שירים שישפיעו על העובר.

ומכירה גם אבות שלא היו בטוחים ברצון שלהם להפוך לאב, שהאבהות הפחידה אותם ואז הדרך הקלה ביותר שלהם היתה התעלמות מה"בעיה" עד שהיא באמת תהיה כאן ונצטרך להתמודד איתה.

האב לא נושא את העובר בבטנו כך שכל הרגשות האמהיים שיש לאם לא מתפתחים אצלו, אך הוא יכול לבחור האם להיות חלק מההריון או אאוטסיידר להריון.

במקרה הראשון הילד שנולד הרגיש אהוב ושייך עטוף ורצוי

במקרה השני הילד שנולד הרגיש לא אהוב, לא רצוי, לא שייך, אולי אפילו שהוא מהווה סכנה לזוגיות של ההורים שלו, מה שיגרום לו במהלך ילדותו להקטין את עצמו, כמה שפחות שיראו אותו כדי שלא יהווה איזה מעמסה על הוריו.

 

אז כן תודעות של הקטנה, של לא שייך, של לא רצוי, כבר מתחילות להתהוות מהרחם, לעיתים מזמן ההתהוות ברחם, ולעיתים אף מגלגולים קודמים.

 

היתה לי מטופלת שנכנסה להריון לא מתוכנן היא מבחינתה קיבלה את התינוקת באהבה רבה, מבחינתה כל הריון ברוך הבא.

האב פחות רצה ואז התחילו בעיות עם  ההריון אובחנה בעיה בריאותית וכל ההריון האם היתה לחוצה שהתינוקת שתיוולד תהיה בריאה ולא ישר יכניסו אותה לחדר ניתוח.

האבא תמך באמא במצבי הרוח והפחדים שלה אך לא היה ממש שותף בהריון,  לעיתים אפילו האשים את האם על שנכנסה להריון.

כשחזרו הביתה מבית החולים הוא התעלם מהתינוקת שנולדה, במשך 3 חודשים, והאם כל כך נלחצה מכך, כל הזמן פחדה שהתינוקת לא תרגיש דחויה ונטושה, ולא רצויה ולכן העניקה לה כמה שיותר אהבה.

אחרי 3 חודשים האבא התעשת והבין שהתינוקת נמצאת והיא לא הולכת לשום מקום ואז הוא התחיל להתקרב אליה ולבסוף הפכה להיות בבת עיניו, אך אותה תקופת הריון ו3 חודשים ראשונים בהם הוא לא התייחס והתעלם ממנה יצרו אצלה את תחושת הלא שייכת, תחושת הלא רצויה ולא אהובה.

 

כשהורים מתגרשים ולמרות שיש קשר הדוק לעיתים אפילו האב יכול להגיע ולראות את הילדים מתי שנוח, זה אומר גם כמה פעמים בשבוע ולעיתים יש משמורת משותפים שחלק מהזמן הם עם האם חלק מהזמן הם עם האב אך ישנם ילדים שחווים זאת כנטישה ולמה ?

עצם העובדה שבעבר האב היה בבית וזמין להם כל הזמן ועכשיו הוא גר בנפרד הם חווים את הנטישה הזו למרות שבאופן אובייקטיבי אין בכלל נטישה. זה רק מזווית הראיה של הילד.

יש מצבים שלהיפך הילדים מאושרים כי עכשיו יש להם 2 בתים 2 חדרים הם מזמינים חברים לפעמים לבית האם לפעמים לבית האב ומרגישים מאושרים יותר.

לעיתים דווקא אחרי הגרושים לאב יש יותר זמן להיות עם הילדים מה שלא היה לו כשהיו נשואים והיה טרוד בענייני פרנסה.

 

כל מקרה הוא כמובן לגופו וכל סיטואציה בודקים אותה בפני עצמה ומטפלים בה.

 

מעבר לכך יכולים להיות 2 ילדים באותו הבית ואחד יחווה תחושת חוסר שייכות ונטישה ולא רצוי ואילו השני ירגיש אהוב ושייך ורצוי

איך זה קורה ?

אנחנו כבר יודעים שלכל אחד יש את סך החוויות שהוא סוחב בתוכו אם מהגלגול הנוכחי אם מגלגולים קודמים וכן גם מהרחם, מההתהוות ומהלידה.

כל אותן חוויות הן שמשפיעות על אותה תודעה שנוצרת לנו בתוך התת מודע.

 

ואתם בטח שואלים איך זה משפיע על הזוגיות ?

כשילד מרגיש שהוא אהוב ושייך גם בזוגיות אלו תהיינה התחושות ולכן יהיה לו מספיק בטחון בבן/ת הזוג.

 

אך מה קורה כשיש תחושת חוסר שייכות וחוסר אהבה ולא רצוי?  בכל רגע ורגע בזוגיות בכל סיטואציה יחפשו איפה הם לא רצויים איפה הם לא אהובים איפה בן/בת הזוג העניקו יותר אהבה למישהו אחר על פניהם, תחושת חוסר השייכות והלא רצוי ולא אהוב ינהלו אותם במהלך הזוגיות ובעצם יקשו על התנהלות הזוגיות ולעיתים רבות תביא לפרידה. העניין הוא שגם בזוגיות הבאה יחזרו אותם התסמינים מאחר והתודעה הזו נמצאת בתוך אותו אדם עוד משחר ילדותו ולא קשור לבן הזוג שינסה לעשות הכל כדי שירגיש אהוב ורצוי ושייך.

 

אז מה עושים ?

ראשית, מזהים שיש עניין במערכת היחסים עם האב

שנית, עושים עבודה פנימית על אותן תודעות שצפו מול האב

שלישית עושים תהליך מול האב בו מגיעים לסליחה מלאה מולו.

לתהליך סליחה מול האב השאירו הודעה בתגובה

להצטרפות לפרוייקט אהבה עצמית בה נחזק את האהבה העצמית בלי קר לשום קולות חיצוניים וכך גם נוכל למגנט את הזוגיות האופטימלית ביותר עבורנו הכנסו ללינק

פרוייקט אהבה עצמית

באהבה ♥ 

לי-אור ♥♥